פאשיזם מהו?
הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת
דוד רותם
אלכס מילר
אסתרינה טרטמן
ליה שמטוב
סטס מיסז'ניקוב
סופה לנדבר
רוברט אילטוב
ישראל חסון
ליה שמטוב
סטס מיסז'ניקוב
סופה לנדבר
רוברט אילטוב
ישראל חסון
פ/3046/17
הוספת סעיף 9א
1. בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9 יבוא:
"הצהרת אמונים
9א. (א) תנאי לקבלת אזרחות לפי חוק זה יהא כי מקבל האזרחות הצהיר אמונים בנוסח שלהלן: "אני מתחייב להיות נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, לסמליה ולערכיה, ולשרת את המדינה, ככל שאדרש לכך, בשירות צבאי, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 או בשירות חלופי, כפי שיקבע בחוק";
(ב) היה מקבל האזרחות קטין או מי שנולד בישראל, יצהיר את הצהרות האמונים טרם קבלת תעודת זהות, כאמור בסעיף 24 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965."
תיקון סעיף 11
2. בסעיף 11 לחוק העיקרי -
(1) אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:
"(ב1) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר לא קיים את חובתו לשרת בשירות צבאי או שירות חלופי, כמשמעותם בסעיף 9א".
(2) בסעיף קטן (ד) במקום "(ב) או (ג)" יבוא "(ב), (ב1) או (ג)".
2. בסעיף 11 לחוק העיקרי -
(1) אחרי סעיף קטן (ב), יבוא:
"(ב1) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר לא קיים את חובתו לשרת בשירות צבאי או שירות חלופי, כמשמעותם בסעיף 9א".
(2) בסעיף קטן (ד) במקום "(ב) או (ג)" יבוא "(ב), (ב1) או (ג)".
דברי הסבר
הקשר בין האזרחות ונאמנות למדינה הוא קשר בלתי ניתן לניתוק.
בשנים האחרונות התגלה כי האזרחים במדינת ישראל החייבים לנאמנות אינם נאמנים למדינה, לסמליה ולערכיה, והם משתמטים משירות צבאי או שירות לאומי.
הצעת חוק זו באה לקשור באופן בלתי ניתן לניתוק בין הנאמנות למדינה, לסמליה ולערכיה לבין השירות הצבאי או הלאומי לבין האזרחות הישראלית.
מוצע כי לשם קבלת האזרחות הישראלית, יהיה המבקש מחויב להצהיר אמונים למדינה וכן יתחייב לשרת שירות צבאי או לאומי. שר הפנים יהיה רשאי לשלול אזרחותו של מי שמסרב לקיים התחייבותו לשרת שירות צבאי או לאומי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשון התשס"ח – 5.11.07