ברוטו
אפשר להניח, שכשקון טנסה, מהגר עבודה מרומניה, ביקש לעבור לעבוד בבנייה במקום בתעשייה, הוא לא שיווה בנפשו מה תהיינה ההשלכות.
משרד הפנים דחה את בקשתו של קון טנסה, וקבע שהוא שהה בישראל תקופה ממושכת ללא שהסדיר את מעמדו, ובכלל – שהה בישראל יותר מ-63 חודשים, תקופת ההעסקה המקסימלית הקבועה בחוק.
קון טנסה בא לישראל לראשונה בשנת 2001, ושהה בה מספר חודשים. בשנת 2002 יצא מישראל ושב למספר חודשים בין השנים 2004 ל-2005. הוא יצא שוב מישראל ושב אליה כעבור חודש. משרד הפנים חישב את תקופת שהותו בישראל מיום שנכנס לראשונה לישראל בשנת 2001, והכליל בה גם את השנים בהן שהה בחו"ל. במועד הדיון בערעור שהגיש לבית המשפט שהה קון טנסה בארצו. בחודש מרץ האחרון פסק בית המשפט העליון שקון טנסה לא יחזור לישראל.
משרד הפנים, שלא פעם עוצם עיניו לפסיקת בתי המשפט ולעתים כופר בה ממש, מיהר זו הפעם לגזור מפסק הדין הלכה. פקידי משרד הפנים ושוטרי משטרת ההגירה הונחו: יש לעצור כל מהגר עבודה, שחלפו 63 חודשים מאז נכנס לישראל לראשונה. את מניין הזמנים יש לחשב "ברוטו", ולהביא בחשבון גם תקופות בהם שהה מהגר העבודה בחו"ל. ההנחייה: שהותו של כל אדם שעבד בישראל בעבר, שב לארצו, וחזר לישראל ברישיון שניתן לו על ידי משרד הפנים צריכה להיפסק ומיד. כלומר, יש לעצור עובדים ששוהים בישראל בהיתר ולגרש אותם.
גורמי האכיפה אפילו לא מצמצו. הם פשטו על אתרי העסקה של מהגרי עבודה והחלו לעצור עובדים. לעובדים ולמעסיקים ההמומים הסבירו באדישות שלא משנה מה מופיע ברישיונות שמוטבעים בדרכוניהם של העובדים, ושעל פי פסק דינו של בית המשפט העליון – הרישיונות שבדרכונים פקעו. העובדים נלקחו מאתרי העבודה, והוחזקו במעצר. חלקם גורשו.
על המעסיקים הסיעודיים חסו. לא פרצו לבתיהם, אלא התקשרו מלשכות משרד הפנים כדי להודיע, שמהגרי העבודה המטפלים בהם צריכים להתייצב בדחיפות בלשכות לצורך ביטול רישיונותיהם ויציאתם מישראל בדחיפות.
מהגרי עבודה, מעסיקים וארגוני זכויות אדם הזדעקו נגד ההתנהלות המפלצתית. בתגובה לשורה של עתירות שהוגשו בשמם של מהגרי עבודה ששהו בישראל בהיתר ונעצרו כך לפתע, קבע משרד הפנים בחודש אוגוסט "הוראת מעבר": הנחייה לפיה אין לשלול רישיונות שכבר ניתנו למהגרי עבודה ואיסור לגרש עובדים ברישיון עד לסוף שנת 2007. עוד נקבע באותה הנחייה, שמהגר עבודה ששב לישראל בהיתר יכול להשלים שנה של עבודה, גם אם שהה בישראל בעבר.
חנה זהר, מנהלת "קו לעובד", עידכנה אותי השבוע שגורמי האכיפה של משרד הפנים ומשטרת ההגירה מצפצפים על "הוראת המעבר", ועדיין פושטים מעת לעת על אתרי העסקה לצורך מעצר עובדים. "קו לעובד" ערער השבוע לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר למהגרי עבודה ששוהים בישראל בהיתר או שבו אליה בהיתר להשלים את תקופת ההעסקה.
משרד הפנים דחה את בקשתו של קון טנסה, וקבע שהוא שהה בישראל תקופה ממושכת ללא שהסדיר את מעמדו, ובכלל – שהה בישראל יותר מ-63 חודשים, תקופת ההעסקה המקסימלית הקבועה בחוק.
קון טנסה בא לישראל לראשונה בשנת 2001, ושהה בה מספר חודשים. בשנת 2002 יצא מישראל ושב למספר חודשים בין השנים 2004 ל-2005. הוא יצא שוב מישראל ושב אליה כעבור חודש. משרד הפנים חישב את תקופת שהותו בישראל מיום שנכנס לראשונה לישראל בשנת 2001, והכליל בה גם את השנים בהן שהה בחו"ל. במועד הדיון בערעור שהגיש לבית המשפט שהה קון טנסה בארצו. בחודש מרץ האחרון פסק בית המשפט העליון שקון טנסה לא יחזור לישראל.
משרד הפנים, שלא פעם עוצם עיניו לפסיקת בתי המשפט ולעתים כופר בה ממש, מיהר זו הפעם לגזור מפסק הדין הלכה. פקידי משרד הפנים ושוטרי משטרת ההגירה הונחו: יש לעצור כל מהגר עבודה, שחלפו 63 חודשים מאז נכנס לישראל לראשונה. את מניין הזמנים יש לחשב "ברוטו", ולהביא בחשבון גם תקופות בהם שהה מהגר העבודה בחו"ל. ההנחייה: שהותו של כל אדם שעבד בישראל בעבר, שב לארצו, וחזר לישראל ברישיון שניתן לו על ידי משרד הפנים צריכה להיפסק ומיד. כלומר, יש לעצור עובדים ששוהים בישראל בהיתר ולגרש אותם.
גורמי האכיפה אפילו לא מצמצו. הם פשטו על אתרי העסקה של מהגרי עבודה והחלו לעצור עובדים. לעובדים ולמעסיקים ההמומים הסבירו באדישות שלא משנה מה מופיע ברישיונות שמוטבעים בדרכוניהם של העובדים, ושעל פי פסק דינו של בית המשפט העליון – הרישיונות שבדרכונים פקעו. העובדים נלקחו מאתרי העבודה, והוחזקו במעצר. חלקם גורשו.
על המעסיקים הסיעודיים חסו. לא פרצו לבתיהם, אלא התקשרו מלשכות משרד הפנים כדי להודיע, שמהגרי העבודה המטפלים בהם צריכים להתייצב בדחיפות בלשכות לצורך ביטול רישיונותיהם ויציאתם מישראל בדחיפות.
מהגרי עבודה, מעסיקים וארגוני זכויות אדם הזדעקו נגד ההתנהלות המפלצתית. בתגובה לשורה של עתירות שהוגשו בשמם של מהגרי עבודה ששהו בישראל בהיתר ונעצרו כך לפתע, קבע משרד הפנים בחודש אוגוסט "הוראת מעבר": הנחייה לפיה אין לשלול רישיונות שכבר ניתנו למהגרי עבודה ואיסור לגרש עובדים ברישיון עד לסוף שנת 2007. עוד נקבע באותה הנחייה, שמהגר עבודה ששב לישראל בהיתר יכול להשלים שנה של עבודה, גם אם שהה בישראל בעבר.
חנה זהר, מנהלת "קו לעובד", עידכנה אותי השבוע שגורמי האכיפה של משרד הפנים ומשטרת ההגירה מצפצפים על "הוראת המעבר", ועדיין פושטים מעת לעת על אתרי העסקה לצורך מעצר עובדים. "קו לעובד" ערער השבוע לבית המשפט העליון בדרישה לאפשר למהגרי עבודה ששוהים בישראל בהיתר או שבו אליה בהיתר להשלים את תקופת ההעסקה.
