משרד הפנים אינו יכול להתאפק
לפני כשבועיים סופר כאן על פסק הדין בעניין קון טנסה, ועל משרד הפנים שהחל לעצור לאחר מתן פסק הדין מהגרי עבודה ששהו בישראל בהיתר ולגרש אותם. עוד סופר שבעקבות הביקורת על מדיניותו המפלצתית הזו, התקין משרד הפנים "הוראת המעבר", ולפיה יתאפשר לעובדים שחלפו 63 חודשים מאז נכנסו לישראל לראשונה להשלים שנת עבודה בישראל. עו"ד ענת קדרון מ"קו לעובד" מדווחת שמשרד הפנים ממשיך לצפצץ על הוראת המעבר, שהוא עצמו קבע.
מאת: ענת קדרון, קו לעובד
נוהל מעבר ממעסיק למעסיק הוא נוהל של משרד הפנים, שעל פיו עוברים מהגרי עבודה בין מעסיקים. במלים אחרות: הם משתחררים מכבילה למעסיק אחד, נכבלים לאחר ומקבלים רישיון לשהות ולעבוד בישראל.
לאחרונה הגיעו ל"קו לעובד" מהגרי עבודה שאיתרע מזלם, ולאחר שפוטרו או התפטרו ופנו ללשכות משרד הפנים בבקשה לקבל רישיונות עבודה אצל מעסיקים חדשים – נדחו בקשותיהם.
משרד הפנים נימק את דחיית הבקשות בתואנה שמהגרי העבודה שוהים בישראל מעל ל-63 חודשים "ברוטו" (כלומר מאז שהגיעו לישראל לראשונה, גם אם יצאו ממנה). כך, למשל, מחלקת האשרות במשרד הפנים השיבה לפניית "קו לעובד" בעניינה של אחת ממהגרות העבודה שבקשתה נדחתה, שכיוון שאותה מהגרת עבודה נכנסה לישראל לראשונה בשנת 2003, הרי שהיא אינה זכאית עוד להחליף מעסיק.
לטענת משרד הפנים, על פי פסיקת בית המשפט העליון אי אפשר לחדש את הרישיון. למעשה, שללו ממהגרי העבודה את האפשרות לממש את זכותם המצומצמת להשלים שנת עבודה בישראל על פי "הוראת המעבר", שקבע משרד הפנים.
שוב מחפש משרד הפנים כל דרך "להעיף" את מי שרק אפשר, אף שלפי הוראת המעבר, שהוא עצמו קבע, הוא יכול היה להתאפק. רק עוד קצת.
משרד הפנים נימק את דחיית הבקשות בתואנה שמהגרי העבודה שוהים בישראל מעל ל-63 חודשים "ברוטו" (כלומר מאז שהגיעו לישראל לראשונה, גם אם יצאו ממנה). כך, למשל, מחלקת האשרות במשרד הפנים השיבה לפניית "קו לעובד" בעניינה של אחת ממהגרות העבודה שבקשתה נדחתה, שכיוון שאותה מהגרת עבודה נכנסה לישראל לראשונה בשנת 2003, הרי שהיא אינה זכאית עוד להחליף מעסיק.
לטענת משרד הפנים, על פי פסיקת בית המשפט העליון אי אפשר לחדש את הרישיון. למעשה, שללו ממהגרי העבודה את האפשרות לממש את זכותם המצומצמת להשלים שנת עבודה בישראל על פי "הוראת המעבר", שקבע משרד הפנים.
שוב מחפש משרד הפנים כל דרך "להעיף" את מי שרק אפשר, אף שלפי הוראת המעבר, שהוא עצמו קבע, הוא יכול היה להתאפק. רק עוד קצת.