מניעה תדמיתית
כשאדם שמבקש לרכוש מעמד בישראל מכוח קשר זוגי עם אזרח או עם תושב ישראלי מסכן את בטחון המדינה, לא מאשרים את בקשתו. כשאדם שכזה הוא פלסטיני תושב השטחים הכבושים או אזרח של לבנון, של סוריה, של איראן או של עיראק הוא לא צריך לסכן בעצמו את איש כדי שבקשתו לא תאושר. על פי החוק בישראל, נתינותו היא שמהווה סיכון. אם המבקש או המבקשת עומדים בכל זאת בתנאים המוגבלים שקובע החוק (גבר מעל גיל 35 ואישה מעל גיל 25) ייתכן שיינתן להם היתר זמני לשהות בישראל. ואולם, אם יימצא שבקרוביהם – שאינם חיים בישראל – דבק סיכון כלשהו, די בכך על מנת שבקשתם לא תאושר.
כלומר, האדם שמבקש מעמד בישראל יכול להיות צח כשלג. בקשתו לא תאושר אך ורק בשל קרוביו. מבחינה זו המבקש לא חייב להיות פלסטיני, לבנוני, סורי, איראני או עיראקי. גם אם הוא אזרח של מדינה אחרת, ירדן למשל, ויש סיכון כלשהו שטמון בקרוביו הירדנים, שאינם שוהים בישראל ואינם מבקשים לרכוש בה מעמד בעצמם – בקשתו תידחה.
כך קובע החוק וכך התיר בית המשפט העליון, ומשרד הפנים, השב"כ, הפרקליטות ובתי המשפט לעניינים מינהליים מותחים את הדין המעוות אל מעבר לגבולות האבסורד.
כאשר נאדר מוגרבי, אזרח ישראלי, ביקש להקנות מעמד לזוגתו ואם בתו, איה מוגרבי, הבקשה נדחתה משום שאביה של גב' מוגרבי נושא תפקיד ברשות הפלסטינית. ההחלטה ניתנה על ידי שר הפנים בעצמו. אביה של גב' מוגרבי, הדגיש שר הפנים, אינו חשוד בפעילות המסכנת את בטחון המדינה. החשש הוא שעצם הנוכחות של גב' מוגרבי בישראל "תוביל לקידום אינטרסים העומדים בסתירה לאינטרסים של מדינת ישראל." ומהם אותם אינטרסים? "קיים חשש לכך שהרשות הפלסטינית תפיק תועלת במישור התדמיתי או הפוליטי מהעובדה שבתו של נושא תפקיד בכיר ברשות קיבלה היתר לשהות בישראל."
השופט משה סובל מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים פסק שלשום בעתירתם של בני הזוג מוגרבי ושל בתם. הוא דחה את הטענה עזת המצח, השבה ועולה בכתבי הטענות של משרד הפנים, לפיה הליכי איחוד משפחות יסודם בטעמים הומניטאריים, והזכיר כי עסקינן בזכות היסוד לחיי משפחה של בני הזוג ושל בתם. זכות זו ניצבת למול אותה "מניעה תדמיתית" ואינה נדחית מפניה.
על יסוד דברים אלה של בית המשפט אפשר היה לצפות שעמדת משרד הפנים תידחה והעתירה תתקבל, ואולם השופט סובל, שהודה בפסק דינו שטרם הוכרה הרלוונטיות של "מניעה תדמיתית" במסגרת הליכי איחוד משפחות, סירב לקבוע מסמרות בעניין. כדי להגן על האינטרסים של המדינה, כך פסק, תקבל גב' מוגרבי היתרים "לפרקי זמן קצובים, אשר במהלכם יתקיים מעקב שוטף אחרי ההשלכות הנודעות לשהייה זאת בכל הנוגע לאינטרסים של המדינה, תוך שמירת זכותו של שר הפנים לסרב להאריך את רישיון השהייה אם יתברר כי היא נוצלה לפגיעה באינטרס ממשי של המדינה."
כלומר, האדם שמבקש מעמד בישראל יכול להיות צח כשלג. בקשתו לא תאושר אך ורק בשל קרוביו. מבחינה זו המבקש לא חייב להיות פלסטיני, לבנוני, סורי, איראני או עיראקי. גם אם הוא אזרח של מדינה אחרת, ירדן למשל, ויש סיכון כלשהו שטמון בקרוביו הירדנים, שאינם שוהים בישראל ואינם מבקשים לרכוש בה מעמד בעצמם – בקשתו תידחה.
כך קובע החוק וכך התיר בית המשפט העליון, ומשרד הפנים, השב"כ, הפרקליטות ובתי המשפט לעניינים מינהליים מותחים את הדין המעוות אל מעבר לגבולות האבסורד.
כאשר נאדר מוגרבי, אזרח ישראלי, ביקש להקנות מעמד לזוגתו ואם בתו, איה מוגרבי, הבקשה נדחתה משום שאביה של גב' מוגרבי נושא תפקיד ברשות הפלסטינית. ההחלטה ניתנה על ידי שר הפנים בעצמו. אביה של גב' מוגרבי, הדגיש שר הפנים, אינו חשוד בפעילות המסכנת את בטחון המדינה. החשש הוא שעצם הנוכחות של גב' מוגרבי בישראל "תוביל לקידום אינטרסים העומדים בסתירה לאינטרסים של מדינת ישראל." ומהם אותם אינטרסים? "קיים חשש לכך שהרשות הפלסטינית תפיק תועלת במישור התדמיתי או הפוליטי מהעובדה שבתו של נושא תפקיד בכיר ברשות קיבלה היתר לשהות בישראל."
השופט משה סובל מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים פסק שלשום בעתירתם של בני הזוג מוגרבי ושל בתם. הוא דחה את הטענה עזת המצח, השבה ועולה בכתבי הטענות של משרד הפנים, לפיה הליכי איחוד משפחות יסודם בטעמים הומניטאריים, והזכיר כי עסקינן בזכות היסוד לחיי משפחה של בני הזוג ושל בתם. זכות זו ניצבת למול אותה "מניעה תדמיתית" ואינה נדחית מפניה.
על יסוד דברים אלה של בית המשפט אפשר היה לצפות שעמדת משרד הפנים תידחה והעתירה תתקבל, ואולם השופט סובל, שהודה בפסק דינו שטרם הוכרה הרלוונטיות של "מניעה תדמיתית" במסגרת הליכי איחוד משפחות, סירב לקבוע מסמרות בעניין. כדי להגן על האינטרסים של המדינה, כך פסק, תקבל גב' מוגרבי היתרים "לפרקי זמן קצובים, אשר במהלכם יתקיים מעקב שוטף אחרי ההשלכות הנודעות לשהייה זאת בכל הנוגע לאינטרסים של המדינה, תוך שמירת זכותו של שר הפנים לסרב להאריך את רישיון השהייה אם יתברר כי היא נוצלה לפגיעה באינטרס ממשי של המדינה."
