על בני זוג של אזרחים ושל תושבים ישראלים, על פרסום נהלים ועל מה שביניהם
לישראלי יש בן זוג שאינו ישראלי. מהו ההליך להסדרת מעמדו? החלטה שניתנה אתמול על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מלמדת שהגיעה השעה ללבן כאן את הסוגיה.
תחילה – אזהרה והערה. אזהרה: זהו פוסט ארוך ומשמים במיוחד, שמקפל עניינים של ביורוקרטיה ושל פרוצדורה משפטית. הוא מיועד למיטיבי לכת בלבד. הערה: הדברים שלהן אינם חלים על בני זוג פלסטינים, לבנונים, סורים, איראנים או עיראקים. בשל הוראות החוק הגזעניות הללו אינם יכולים לרכוש כיום מעמד של קבע בישראל.
לאחר שהזהרתי והערתי – נצא לדרך.
ובכן, בשנת 1996 הונהג בישראל הליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים ולתושבי קבע ישראלים. משך שלוש שנים, עד לשנת 1999, היה ההליך אחיד: בני זוג שנישאו לאזרחים או לתושבים קיבלו רישיונות ישיבה קצובים בזמן למשך חמש שנים ושלושה חודשים, ולאחר מכן רכשו תושבות קבע. בני זוג שנישאו לאזרחים יכולים היו לבקש להתאזרח בחלוף מספר שנים.
בשנת 1999 פסק בג"ץ, שיש להקל עם בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים. בעקבות פסק הדין הופרדו ההליכים לבני זוג שנשואים לאזרחים ולבני זוג שנשואים לתושבי קבע.
אם אזרח ישראלי נשוי לבן זוג שאינו ישראלי, יכול האזרח הישראלי לבקש להסדיר את מעמדו של בן זוגו בהליך שאורכו ארבע שנים וחצי. במהלך ההליך מקבל בן הזוג רישיונות ישיבה, שמוארכים מעת לעת, ובסופו יכול להתאזרח בישראל. עם זאת, אם בן הזוג שאינו ישראלי אינו מבקש לרכוש בסוף ההליך אזרחות ישראלית (למשל, בשל החשש שאזרחותו האחרת תופקע אם ירכוש אזרחות חדשה), הוא רשאי לבקש לרכוש בסוף ההליך תושבות קבע. הנוהל של משרד הפנים בעניין זה מכיר במפורש בזכותו של בן הזוג לבחור בסיום ההליך בין אזרחות לבין תושבות קבע. כלומר, בן הזוג עובר הליך בן ארבע שנים וחצי, ובסופו הוא בוחר במעמד הקבוע שהוא מבקש לו.
אם הישראלי הוא תושב קבע שאינו אזרח והוא נשוי לבן זוג שאינו ישראלי, מעמדו של בן הזוג מוסדר בהליך שאורכו חמש שנים ושלושה חודשים. בן הזוג מקבל רישיונות ישיבה קצובים, ובסוף ההליך יכול לרכוש את מעמדו של בן זוגו הישראלי, כלומר יכול לרכוש תושבות קבע. מדובר באותו הליך שבין השנים 1996 ל-1999 הוחל גם על בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים.
הליך שלישי הוא ההליך לבני זוג ידועים בציבור. הליך זה ידע שינויים רבים במהלך השנים. מאז שנת 2004 ההליך אורך שבע שנים. במהלך ההליך מקבל בן הזוג רישיונות ישיבה זמניים, ובסופו – תושבות קבע.
שלושת ההליכים זהים זה לזה מבחינת הבדיקות שנערכות לפני מתן רישיון הישיבה הראשון, לפני חידוש רישיונות הישיבה הקצובים בזמן ולפני רכישת המעמד הקבוע (אזרחות או תושבות קבע): נבחנים כנות הקשר בין בני הזוג, מרכז החיים בישראל והעדר מניעה בטחונית או פלילית. הם שונים זה מזה בסוגי הרשיונות שניתנים בכל שלב ושלב, באורך ההליך ובמעמד שניתן בסיום ההליך.
לאחר סיום ההליך וקבלת המעמד הקבוע (אזרחות או תושבות) לא תלוי עוד בן הזוג שאינו ישראלי באזרח או בתושב הישראלי. יש לו מעמד קבוע משלו. גם אם ייפרד לימים מבן הזוג הישראלי, מעמדו לא ישלל ממנו. יתרה מזו, אם בן הזוג רכש תושבות קבע ולא אזרחות הוא יוכל ברבות הימים להגיש בקשה להתאזרח בישראל. אם במועד הגשת הבקשה יהיה נשוי לאזרח ישראלי – תינתן לו אזרחות ישראלית מתוך התחשבות בקשר. אם יגיש את הבקשה שעה שהוא אינו נשוי עוד לאזרח ישראלי – תוקנה לו אזרחות ישראלית על פי הוראות ההתאזרחות הרגילות שבחוק האזרחות. כך או אחרת, את הבקשה הוא יגיש כתושב קבע בעל מעמד עצמאי משלו, ומעמדו זה יישמר עד לאישור בקשתו להתאזרח, ואף אם הבקשה תידחה מטעם כלשהו.
לשם מה הרחבתי כל כך בעניינים אלה? בשנים האחרונות סיבכה חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בתי המשפט לעניינים מינהליים את הדברים. פרקליטות המדינה ומשרד הפנים, שלא פירסם כראוי את נהליו, ניצחו על התסבוכת.
הסמכות לדון בעניינים של אזרחות על פי חוק האזרחות נתונה לבג"ץ. משום כך, נפסק, הליכים שסופם באזרחות – נדונים בבג"ץ. לעומת זאת, הסמכות לדון בעניינים של תושבות לפי חוק הכניסה לישראל נתונה לבתי המשפט לעניינים מינהליים. משום כך, הליכים שסופם בתושבות קבע נדונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים.
משמעות הדברים היא שההליך לבני זוג שנשואים לתושבי קבע וההליך לבני זוג ידועים בציבור נדונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים. ההליך לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים ומבקשים לרכוש אזרחות ישראלית – נדון בבג"ץ. ואולם, היכן ידון ההליך לבני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים שמבקשים לרכוש תושבות קבע ולא אזרחות?
בג"ץ דחה עתירות שהגישו אזרחים ישראלים בדרישה להקנות לבני זוגם תושבות קבע בישראל, בקובעו שהסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, פסקה זה מכבר: אם בן זוג הנשוי לאזרח מבקש לרכוש תושבות קבע הסמכות היא לבית המשפט לעניינים מינהליים. כך פסקו גם השופטת יהודית צור והשופט משה סובל מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
השופט עודד מודריק מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מסכים לכך. עם זאת, בהחלטה קצרה שנתן אתמול טרף בין ההליך לבני זוג שנשואים לאזרחים לבין ההליך לבני זוג שנשואים לתושבים, וקבע תג מחיר גבוה לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים, אשר מבקשים בכל זאת לרכוש תושבות קבע ולא אזרחות.
השופט מודריק, שדומה שאינו מכיר את נהלי משרד הפנים הרלוונטים (וכי כיצד יכיר?), קבע, שבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי, ומבקש לרכוש תושבות קבע, יכול לעשות זאת, ועניינו ידון בבית המשפט לעניינים מינהליים. ואולם, אם יבקש בעתיד לרכוש אזרחות, יהא עליו להתחיל בהליך מראשיתו.
השופט מודריק ביסס את החלטתו על פסק דין של השופט יורם נועם מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים שניתן לפני מספר שנים. באותו עניין הניח השופט נועם, שדומה שאף הוא לא הכיר את נהלי משרד הפנים, שבני זוג שנשואים לאזרחים, ובחרו בהליך שסופו בתושבות קבע, בחרו למעשה בהליך של בני זוג שנשואים לתושבי קבע, ולא בהליך לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים. העותר בהליך שבפני השופט נועם הבהיר לבית המשפט, משום מה, ש"מקובל עליו שאם יחליט בעתיד לבקש אזרחות ישראלית, יהא עליו להגיש בקשה נפרדת וחדשה בעניין זה מכוח חוק האזרחות, וכי מניין התקופות לפי 'ההסדר המדורג' יחל ממועד הגשת הבקשה החדשה."
בהחלטתו של השופט מודריק מאתמול נקבע, כי בפסק דינו של השופט נועם "מוסברות היטב האפשרויות המצויות בידי מבקש מעמד בישראל הנשוי לאזרחית ישראלית." השופט מודריק הורה בהחלטתו לעותר להודיע לבית המשפט בתצהיר – ככל שהוא מבקש שעניינו יידון בבית המשפט לעניינים מינהליים – כי לא זו בלבד שהוא מבקש תושבות קבע ולא אזרחות, אלא שאם יגיש בעתיד בקשה לאזרחות תהא זו בקשה חדשה, "שמניין מועדיה יתחיל מיום הגשתה."
לו עמדו בפני בית המשפט הנהלים הרלוונטים בעניין הליכי הסדרת מעמדם של בני זוג, המסתיימים במעמד של קבע שאינו מופקע באופן שרירותי, ייתכן שהיה מחליט באופן אחר.
תחילה – אזהרה והערה. אזהרה: זהו פוסט ארוך ומשמים במיוחד, שמקפל עניינים של ביורוקרטיה ושל פרוצדורה משפטית. הוא מיועד למיטיבי לכת בלבד. הערה: הדברים שלהן אינם חלים על בני זוג פלסטינים, לבנונים, סורים, איראנים או עיראקים. בשל הוראות החוק הגזעניות הללו אינם יכולים לרכוש כיום מעמד של קבע בישראל.
לאחר שהזהרתי והערתי – נצא לדרך.
ובכן, בשנת 1996 הונהג בישראל הליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים ולתושבי קבע ישראלים. משך שלוש שנים, עד לשנת 1999, היה ההליך אחיד: בני זוג שנישאו לאזרחים או לתושבים קיבלו רישיונות ישיבה קצובים בזמן למשך חמש שנים ושלושה חודשים, ולאחר מכן רכשו תושבות קבע. בני זוג שנישאו לאזרחים יכולים היו לבקש להתאזרח בחלוף מספר שנים.
בשנת 1999 פסק בג"ץ, שיש להקל עם בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים. בעקבות פסק הדין הופרדו ההליכים לבני זוג שנשואים לאזרחים ולבני זוג שנשואים לתושבי קבע.
אם אזרח ישראלי נשוי לבן זוג שאינו ישראלי, יכול האזרח הישראלי לבקש להסדיר את מעמדו של בן זוגו בהליך שאורכו ארבע שנים וחצי. במהלך ההליך מקבל בן הזוג רישיונות ישיבה, שמוארכים מעת לעת, ובסופו יכול להתאזרח בישראל. עם זאת, אם בן הזוג שאינו ישראלי אינו מבקש לרכוש בסוף ההליך אזרחות ישראלית (למשל, בשל החשש שאזרחותו האחרת תופקע אם ירכוש אזרחות חדשה), הוא רשאי לבקש לרכוש בסוף ההליך תושבות קבע. הנוהל של משרד הפנים בעניין זה מכיר במפורש בזכותו של בן הזוג לבחור בסיום ההליך בין אזרחות לבין תושבות קבע. כלומר, בן הזוג עובר הליך בן ארבע שנים וחצי, ובסופו הוא בוחר במעמד הקבוע שהוא מבקש לו.
אם הישראלי הוא תושב קבע שאינו אזרח והוא נשוי לבן זוג שאינו ישראלי, מעמדו של בן הזוג מוסדר בהליך שאורכו חמש שנים ושלושה חודשים. בן הזוג מקבל רישיונות ישיבה קצובים, ובסוף ההליך יכול לרכוש את מעמדו של בן זוגו הישראלי, כלומר יכול לרכוש תושבות קבע. מדובר באותו הליך שבין השנים 1996 ל-1999 הוחל גם על בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים.
הליך שלישי הוא ההליך לבני זוג ידועים בציבור. הליך זה ידע שינויים רבים במהלך השנים. מאז שנת 2004 ההליך אורך שבע שנים. במהלך ההליך מקבל בן הזוג רישיונות ישיבה זמניים, ובסופו – תושבות קבע.
שלושת ההליכים זהים זה לזה מבחינת הבדיקות שנערכות לפני מתן רישיון הישיבה הראשון, לפני חידוש רישיונות הישיבה הקצובים בזמן ולפני רכישת המעמד הקבוע (אזרחות או תושבות קבע): נבחנים כנות הקשר בין בני הזוג, מרכז החיים בישראל והעדר מניעה בטחונית או פלילית. הם שונים זה מזה בסוגי הרשיונות שניתנים בכל שלב ושלב, באורך ההליך ובמעמד שניתן בסיום ההליך.
לאחר סיום ההליך וקבלת המעמד הקבוע (אזרחות או תושבות) לא תלוי עוד בן הזוג שאינו ישראלי באזרח או בתושב הישראלי. יש לו מעמד קבוע משלו. גם אם ייפרד לימים מבן הזוג הישראלי, מעמדו לא ישלל ממנו. יתרה מזו, אם בן הזוג רכש תושבות קבע ולא אזרחות הוא יוכל ברבות הימים להגיש בקשה להתאזרח בישראל. אם במועד הגשת הבקשה יהיה נשוי לאזרח ישראלי – תינתן לו אזרחות ישראלית מתוך התחשבות בקשר. אם יגיש את הבקשה שעה שהוא אינו נשוי עוד לאזרח ישראלי – תוקנה לו אזרחות ישראלית על פי הוראות ההתאזרחות הרגילות שבחוק האזרחות. כך או אחרת, את הבקשה הוא יגיש כתושב קבע בעל מעמד עצמאי משלו, ומעמדו זה יישמר עד לאישור בקשתו להתאזרח, ואף אם הבקשה תידחה מטעם כלשהו.
לשם מה הרחבתי כל כך בעניינים אלה? בשנים האחרונות סיבכה חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בתי המשפט לעניינים מינהליים את הדברים. פרקליטות המדינה ומשרד הפנים, שלא פירסם כראוי את נהליו, ניצחו על התסבוכת.
הסמכות לדון בעניינים של אזרחות על פי חוק האזרחות נתונה לבג"ץ. משום כך, נפסק, הליכים שסופם באזרחות – נדונים בבג"ץ. לעומת זאת, הסמכות לדון בעניינים של תושבות לפי חוק הכניסה לישראל נתונה לבתי המשפט לעניינים מינהליים. משום כך, הליכים שסופם בתושבות קבע נדונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים.
משמעות הדברים היא שההליך לבני זוג שנשואים לתושבי קבע וההליך לבני זוג ידועים בציבור נדונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים. ההליך לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים ומבקשים לרכוש אזרחות ישראלית – נדון בבג"ץ. ואולם, היכן ידון ההליך לבני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים שמבקשים לרכוש תושבות קבע ולא אזרחות?
בג"ץ דחה עתירות שהגישו אזרחים ישראלים בדרישה להקנות לבני זוגם תושבות קבע בישראל, בקובעו שהסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, פסקה זה מכבר: אם בן זוג הנשוי לאזרח מבקש לרכוש תושבות קבע הסמכות היא לבית המשפט לעניינים מינהליים. כך פסקו גם השופטת יהודית צור והשופט משה סובל מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
השופט עודד מודריק מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב מסכים לכך. עם זאת, בהחלטה קצרה שנתן אתמול טרף בין ההליך לבני זוג שנשואים לאזרחים לבין ההליך לבני זוג שנשואים לתושבים, וקבע תג מחיר גבוה לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים, אשר מבקשים בכל זאת לרכוש תושבות קבע ולא אזרחות.
השופט מודריק, שדומה שאינו מכיר את נהלי משרד הפנים הרלוונטים (וכי כיצד יכיר?), קבע, שבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי, ומבקש לרכוש תושבות קבע, יכול לעשות זאת, ועניינו ידון בבית המשפט לעניינים מינהליים. ואולם, אם יבקש בעתיד לרכוש אזרחות, יהא עליו להתחיל בהליך מראשיתו.
השופט מודריק ביסס את החלטתו על פסק דין של השופט יורם נועם מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים שניתן לפני מספר שנים. באותו עניין הניח השופט נועם, שדומה שאף הוא לא הכיר את נהלי משרד הפנים, שבני זוג שנשואים לאזרחים, ובחרו בהליך שסופו בתושבות קבע, בחרו למעשה בהליך של בני זוג שנשואים לתושבי קבע, ולא בהליך לבני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים. העותר בהליך שבפני השופט נועם הבהיר לבית המשפט, משום מה, ש"מקובל עליו שאם יחליט בעתיד לבקש אזרחות ישראלית, יהא עליו להגיש בקשה נפרדת וחדשה בעניין זה מכוח חוק האזרחות, וכי מניין התקופות לפי 'ההסדר המדורג' יחל ממועד הגשת הבקשה החדשה."
בהחלטתו של השופט מודריק מאתמול נקבע, כי בפסק דינו של השופט נועם "מוסברות היטב האפשרויות המצויות בידי מבקש מעמד בישראל הנשוי לאזרחית ישראלית." השופט מודריק הורה בהחלטתו לעותר להודיע לבית המשפט בתצהיר – ככל שהוא מבקש שעניינו יידון בבית המשפט לעניינים מינהליים – כי לא זו בלבד שהוא מבקש תושבות קבע ולא אזרחות, אלא שאם יגיש בעתיד בקשה לאזרחות תהא זו בקשה חדשה, "שמניין מועדיה יתחיל מיום הגשתה."
לו עמדו בפני בית המשפט הנהלים הרלוונטים בעניין הליכי הסדרת מעמדם של בני זוג, המסתיימים במעמד של קבע שאינו מופקע באופן שרירותי, ייתכן שהיה מחליט באופן אחר.
ראשית, אין שום הצדקה להחיל על בן זוג שנשוי לאזרח, ומבקש לרכוש תושבות קבע ולא אזרחות בסוף ההליך, את ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג של תושבי קבע. בן זוג שנשוי לאזרח ישראלי עובר, כאמור, הליך לבני זוג של אזרחים (הליך שאורכו ארבע שנים וחצי). הוא אינו עובר הליך לבני זוג שנשואים לתושבי קבע (הליך שאורכו חמש שנים ושלושה חודשים). בניגוד לבן זוג שנשוי לתושב קבע, שיכול לרכוש בסוף ההליך לכל היותר תושבות קבע, הרי שבן זוג שנשוי לאזרח - שעבר הליך לבן זוג של אזרח - זכאי להחליט האם הוא מבקש לרכוש בסוף ההליך אזרחות או תושבות קבע. הנוהל העוסק בכך קובע זאת, כאמור, במפורש (סעיף ז לנוהל), ואין צורך לפנות לנוהל להסדרת מעמדם של בני זוג שנשואים לתושבי קבע כדי לממש אפשרות לרכוש תושבות קבע.
שנית, אם בן הזוג שנשוי לאזרח בחר לרכוש בסוף ההליך תושבות קבע ולא אזרחות, אין פירוש הדבר שלא יוכל לרכוש בעתיד אזרחות, או שיצטרך להתחיל בהליך מראשיתו. הוא יהיה רשאי לימים, כשיהיה תושב קבע, לבקש להתאזרח בישראל. אם יגיש את הבקשה, כאמור, בעודו נשוי לאזרח ישראלי – בדיקת הבקשה תהיה מעמיקה פחות מבדיקת בקשה שיגיש בגפו (וזאת רק משום החובה, הקבועה בסעיף 7 לחוק האזרחות, להקל עם בני זוג של אזרחים ישראלים). ואולם, כך או אחרת, תושבות הקבע לא תישלל ממנו רק משום שהגיש בקשה להתאזרח, והוא לא ישוב לקבל רישיונות זמניים. משעה שהסתיים ההליך המדורג להסדרת המעמד מכוח הקשר הזוגי במעמד של קבע - הרי שבן הזוג שרכש מעמד אינו תלוי עוד בבן זוגו הישראלי. הוא הוכיח את שהיה עליו להוכיח, ומאותה עת יש לו מעמד עצמאי משלו. ההליך המדורג הגיע לסיומו.
נדמה, כאמור, שלו עמדו בפני השופט מודריק נהלי משרד הפנים החלטתו יכולה היתה להיות שונה. בימים האחרונים, בעקבות פסק דינה של השופטת יהודית צור מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שהורתה למשרד הפנים לפני כחודש לפרסם את נהליו, העלה משרד הפנים גרסה חדשה של הנהלים לאתר האינטרנט של המשרד. הפרסום כולל אסופה חלקית של נהלים, ובכל זאת יש בו להתחיל ולשפוך אור על דרך התנהלותו של משרד הפנים.
מעבר לכך, בראשית חודש מרץ תעבור הסמכות לדון בהליך להתאזרחותם של בני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים מבג"ץ לבתי המשפט לעניינים מינהליים. יש לקוות, כי ריכוז הדיונים בכל ההליכים להסדרת מעמדם של בני זוג בבתי המשפט לעניינים מינהליים יצמצם את האפשרות של הפרקליטות ושל משרד הפנים לסבך, לבלבל ולהטעות את בתי המשפט.
שנית, אם בן הזוג שנשוי לאזרח בחר לרכוש בסוף ההליך תושבות קבע ולא אזרחות, אין פירוש הדבר שלא יוכל לרכוש בעתיד אזרחות, או שיצטרך להתחיל בהליך מראשיתו. הוא יהיה רשאי לימים, כשיהיה תושב קבע, לבקש להתאזרח בישראל. אם יגיש את הבקשה, כאמור, בעודו נשוי לאזרח ישראלי – בדיקת הבקשה תהיה מעמיקה פחות מבדיקת בקשה שיגיש בגפו (וזאת רק משום החובה, הקבועה בסעיף 7 לחוק האזרחות, להקל עם בני זוג של אזרחים ישראלים). ואולם, כך או אחרת, תושבות הקבע לא תישלל ממנו רק משום שהגיש בקשה להתאזרח, והוא לא ישוב לקבל רישיונות זמניים. משעה שהסתיים ההליך המדורג להסדרת המעמד מכוח הקשר הזוגי במעמד של קבע - הרי שבן הזוג שרכש מעמד אינו תלוי עוד בבן זוגו הישראלי. הוא הוכיח את שהיה עליו להוכיח, ומאותה עת יש לו מעמד עצמאי משלו. ההליך המדורג הגיע לסיומו.
נדמה, כאמור, שלו עמדו בפני השופט מודריק נהלי משרד הפנים החלטתו יכולה היתה להיות שונה. בימים האחרונים, בעקבות פסק דינה של השופטת יהודית צור מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שהורתה למשרד הפנים לפני כחודש לפרסם את נהליו, העלה משרד הפנים גרסה חדשה של הנהלים לאתר האינטרנט של המשרד. הפרסום כולל אסופה חלקית של נהלים, ובכל זאת יש בו להתחיל ולשפוך אור על דרך התנהלותו של משרד הפנים.
מעבר לכך, בראשית חודש מרץ תעבור הסמכות לדון בהליך להתאזרחותם של בני זוג שנשואים לאזרחים ישראלים מבג"ץ לבתי המשפט לעניינים מינהליים. יש לקוות, כי ריכוז הדיונים בכל ההליכים להסדרת מעמדם של בני זוג בבתי המשפט לעניינים מינהליים יצמצם את האפשרות של הפרקליטות ושל משרד הפנים לסבך, לבלבל ולהטעות את בתי המשפט.
ואולי להפך? ימים יגידו.
