על הנזקים החמורים שמסבים לנו העובדים הזרים
אתמול הגישה פרקליטות המדינה את תצהירו של מנהל מינהל האוכלוסין, יעקב גנות, בתשובה לעתירתם של קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, נעמ"ת, מוקד סיוע לעובדים זרים ורופאים לזכויות אדם בעניין "נוהל עובדת זרה בהריון". הנוהל קובע שמהגרת עבודה, שהרתה וילדה בישראל לא תוכל להמשיך ולעבוד בישראל, וזאת משום החשש שהיא וילדה ישתקעו בארץ.
הנרטיב בו בוחרת המדינה לגולל בתצהיר את קורות העסקתם של מהגרי עבודה ("עובדים זרים") בישראל הוא מרתק. להלן מספר פסקאות מתוך התצהיר. שימו לב במה אשמים, לשיטת המדינה, מהגרי העבודה - אנשים שישראל הזמינה מבחירתה שלה וממשיכה להזמין על פי בחירתה לאייש ענפי תעסוקה שלמים. פיסת קסנופוביה מפוארת שכזו לא נראתה מזמן:
"העסקת זרים יוצרת יתרונות כלכליים למעסיקים ולמשק בטווח קצר, אך יש לכך השלכות שליליות למשק ולחברה בטווח הארוך. כך למשל עלולה העסקת העובדים הזרים לגרום לשינוי במבנה התעסוקה והשכר, לפגיעה בשכבות נמוכות המתחרות בעובדים זרים על מקומות עבודה, לגידול האבטלה בשל פגיעה בפוטנציאל התעסוקתי של דורשי עבודה מקומיים והקטנת התמריץ לכניסת ישראלים לענפים בהם נדרשים עובדים זרים, לאבדן מטבע זר מאחר שחלק ניכר ממשכורות העובדים הזרים מועבר במטבע זר למשפחותיהם בחו"ל, ליצירת תלות ביבוא כוח אדם זר וזול, לעיכוב תהליכי התחדשות טכנולוגית והתייעלות משקית, להרחבת שכונות עוני ודיור מוזנח בלב הערים ולסכנה ליצירת בעיות חברתיות וערכיות, בין היתר בשל יצירת שכבה חברתית שצורכת שירותים חברתיים (בריאות, חינוך ורווחה) אך אינה נהנית ממלוא השירותים וחסרת הזדמנויות שוות, ועוד. חששות אלו אכן התממשו, כפי שיפורט בהמשך.
"העסקת זרים יוצרת יתרונות כלכליים למעסיקים ולמשק בטווח קצר, אך יש לכך השלכות שליליות למשק ולחברה בטווח הארוך. כך למשל עלולה העסקת העובדים הזרים לגרום לשינוי במבנה התעסוקה והשכר, לפגיעה בשכבות נמוכות המתחרות בעובדים זרים על מקומות עבודה, לגידול האבטלה בשל פגיעה בפוטנציאל התעסוקתי של דורשי עבודה מקומיים והקטנת התמריץ לכניסת ישראלים לענפים בהם נדרשים עובדים זרים, לאבדן מטבע זר מאחר שחלק ניכר ממשכורות העובדים הזרים מועבר במטבע זר למשפחותיהם בחו"ל, ליצירת תלות ביבוא כוח אדם זר וזול, לעיכוב תהליכי התחדשות טכנולוגית והתייעלות משקית, להרחבת שכונות עוני ודיור מוזנח בלב הערים ולסכנה ליצירת בעיות חברתיות וערכיות, בין היתר בשל יצירת שכבה חברתית שצורכת שירותים חברתיים (בריאות, חינוך ורווחה) אך אינה נהנית ממלוא השירותים וחסרת הזדמנויות שוות, ועוד. חששות אלו אכן התממשו, כפי שיפורט בהמשך.
[...]
תופעת העובדים הזרים התרחבה, ובשנת 2001 הגיע שיעורם של העובדים הלא ישראלים מכלל המועסקים במשק לכ-12%.
[...]
ניתן לראות ירידה בשכרם של העובדים הישראלים, ולמעשה דחיקת עובדים ישראלים מתעסוקה. במיוחד הדברים אמורים ביחס לעובדים ישראלים בעלי השכלה נמוכה, המתקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה. הדברים ניכרים בענפים השונים בהם משולבים מרבית העובדים הזרים: ענף הבניין, ענף החקלאות וענף הסיעוד (שהוא הענף העיקרי במסגרתו מועסקות העובדות הזרות).
שילובם של עובדים זרים בענף הבנייה הוביל גם להאטת התיעוש בענף, ועיכב את הפיכתו מענף עתיר עבודה לענף עתיר הון, כביתר המדינות המפותחות. ענף בניה עתיר הון, מביא לבניה איכותית יותר, ולמיתון עלויות הבניה - יתרונות הנמנעים מהצרכן הישראלי. זאת ועוד, ענף בניה עתיר הון מעלה את ערך התפוקה של העובדים בענף, ועשוי, לכן, להוביל לעלייה בשכר של העובדים הישראלים. כניסת העובדים הזרים לענף הוזילה את עלות העבודה, והובילה לירידה מסוימת במחירי הדירות, אך הדבר אינו משתווה לפגיעה במשק הישראלי בעקבות יציאתם של עובדים ישראלים רבים ממעגל העבודה, והישענותם על מערכת הביטחון הסוציאלי במדינה. מחקר שערך בנק ישראל בשנת 2003 אף הפריך את הטענה כי העובדים הזרים החליפו את העובדים הפלשתינים ולא פגמו באפשרות השילוב או ההישארות של העובדים הישראלים בענף.
[...]
ענף הסיעוד, שהתפתח אך בשנים האחרונות, ועשוי היה לצור הזדמנויות תעסוקה רבות ומגוונות עבור עובדים ישראלים, אוייש ברובו על ידי עובדים זרים, כך שנמנעה למעשה השתלבותם של עובדים ישראלים נוספים בענף. מטבע הדברים, רבים מהעוסקים בתחום זה הן עובדות זרות. לא למותר לציין, כי הימצאות כוח אדם זול וזמין מונעת התפתחות פתרונות חליפיים, העשויים להיות מתאימים ונכונים יותר למשק הישראלי.
[...]
דחיקת רגליהם של עובדים ישראלים אל מחוץ למעגל העבודה על ידי עובדים זרים, השוהים כחוק ושלא כחוק בישראל, כרוכה בעלויות כלכליות למשק בדמות הגידול במספר מקבלי גמלאות; ההוצאה הציבורית על אכיפה בקרב מעסיקים ועובדים זרים השוהים שלא כחוק בישראל; התבססות קהילות עובדים זרים המגבירה את העומס על מערכות החינוך הבריאות והרווחה; הוצאת הון מישראל, המובילה להקטנת הצריכה המקומית, ולהפסד תוצר ניכר.
[...]
התבססותן של קהילות עובדים זרים בשולי הערים הגדולות ובריכוזי עובדים זרים, מציגה פן בעייתי נוסף לתופעה - שינוי בעמדות הציבור כלפי העובדים הזרים, והתפתחות יחס עוין כלפיהם. הישראלי מודע כיום יותר להשפעות הכוללות של העסקת זרים, הוא פחות סובלני ופחות פתוח לקבלם. החשש מהשפעתם על שיעור האבטלה ואחוזי הפשיעה עשוי להוביל לעוינות בין הקבוצות, ולליבוי המתחים בניהם. במיוחד הדברים אמורים בנוגע לאוכלוסיות המוחלשות, המרגישות מאוימות יותר על-ידי העובדים הזרים, הן בתעסוקה והן בשכונות המגורים.
[...]
נוסיף ונציין, כי לסוגיה זו יש קשר משמעותי אף לאופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולכך שבכל הנוגע להגירתם של זרים לתחומה, מדינת ישראל אינה 'מדינת הגירה', אלא 'מדינת שבות'.
[...]
בשל ההשלכות השליליות לטווח ארוך של העסקת זרים בישראל, נדרשת הטלת מגבלות על עצם התרת הכניסה לישראל ויצירה של מנגנונים שונים שמטרתם הבטחת יציאת העובדים מישראל בתום תקופת רשיון הישיבה והעבודה שלהם, כמו גם מניעת השתקעותם בישראל."
תופעת העובדים הזרים התרחבה, ובשנת 2001 הגיע שיעורם של העובדים הלא ישראלים מכלל המועסקים במשק לכ-12%.
[...]
ניתן לראות ירידה בשכרם של העובדים הישראלים, ולמעשה דחיקת עובדים ישראלים מתעסוקה. במיוחד הדברים אמורים ביחס לעובדים ישראלים בעלי השכלה נמוכה, המתקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה. הדברים ניכרים בענפים השונים בהם משולבים מרבית העובדים הזרים: ענף הבניין, ענף החקלאות וענף הסיעוד (שהוא הענף העיקרי במסגרתו מועסקות העובדות הזרות).
שילובם של עובדים זרים בענף הבנייה הוביל גם להאטת התיעוש בענף, ועיכב את הפיכתו מענף עתיר עבודה לענף עתיר הון, כביתר המדינות המפותחות. ענף בניה עתיר הון, מביא לבניה איכותית יותר, ולמיתון עלויות הבניה - יתרונות הנמנעים מהצרכן הישראלי. זאת ועוד, ענף בניה עתיר הון מעלה את ערך התפוקה של העובדים בענף, ועשוי, לכן, להוביל לעלייה בשכר של העובדים הישראלים. כניסת העובדים הזרים לענף הוזילה את עלות העבודה, והובילה לירידה מסוימת במחירי הדירות, אך הדבר אינו משתווה לפגיעה במשק הישראלי בעקבות יציאתם של עובדים ישראלים רבים ממעגל העבודה, והישענותם על מערכת הביטחון הסוציאלי במדינה. מחקר שערך בנק ישראל בשנת 2003 אף הפריך את הטענה כי העובדים הזרים החליפו את העובדים הפלשתינים ולא פגמו באפשרות השילוב או ההישארות של העובדים הישראלים בענף.
[...]
ענף הסיעוד, שהתפתח אך בשנים האחרונות, ועשוי היה לצור הזדמנויות תעסוקה רבות ומגוונות עבור עובדים ישראלים, אוייש ברובו על ידי עובדים זרים, כך שנמנעה למעשה השתלבותם של עובדים ישראלים נוספים בענף. מטבע הדברים, רבים מהעוסקים בתחום זה הן עובדות זרות. לא למותר לציין, כי הימצאות כוח אדם זול וזמין מונעת התפתחות פתרונות חליפיים, העשויים להיות מתאימים ונכונים יותר למשק הישראלי.
[...]
דחיקת רגליהם של עובדים ישראלים אל מחוץ למעגל העבודה על ידי עובדים זרים, השוהים כחוק ושלא כחוק בישראל, כרוכה בעלויות כלכליות למשק בדמות הגידול במספר מקבלי גמלאות; ההוצאה הציבורית על אכיפה בקרב מעסיקים ועובדים זרים השוהים שלא כחוק בישראל; התבססות קהילות עובדים זרים המגבירה את העומס על מערכות החינוך הבריאות והרווחה; הוצאת הון מישראל, המובילה להקטנת הצריכה המקומית, ולהפסד תוצר ניכר.
[...]
התבססותן של קהילות עובדים זרים בשולי הערים הגדולות ובריכוזי עובדים זרים, מציגה פן בעייתי נוסף לתופעה - שינוי בעמדות הציבור כלפי העובדים הזרים, והתפתחות יחס עוין כלפיהם. הישראלי מודע כיום יותר להשפעות הכוללות של העסקת זרים, הוא פחות סובלני ופחות פתוח לקבלם. החשש מהשפעתם על שיעור האבטלה ואחוזי הפשיעה עשוי להוביל לעוינות בין הקבוצות, ולליבוי המתחים בניהם. במיוחד הדברים אמורים בנוגע לאוכלוסיות המוחלשות, המרגישות מאוימות יותר על-ידי העובדים הזרים, הן בתעסוקה והן בשכונות המגורים.
[...]
נוסיף ונציין, כי לסוגיה זו יש קשר משמעותי אף לאופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולכך שבכל הנוגע להגירתם של זרים לתחומה, מדינת ישראל אינה 'מדינת הגירה', אלא 'מדינת שבות'.
[...]
בשל ההשלכות השליליות לטווח ארוך של העסקת זרים בישראל, נדרשת הטלת מגבלות על עצם התרת הכניסה לישראל ויצירה של מנגנונים שונים שמטרתם הבטחת יציאת העובדים מישראל בתום תקופת רשיון הישיבה והעבודה שלהם, כמו גם מניעת השתקעותם בישראל."
