הביורוקרטיה של הכיבוש

עוד סיפור קטן ומעצבן במיוחד על תרומתו של בית המשפט העליון למפעלות הביורוקרטיה של הכיבוש.

עומר קזמאר הוא פלסטיני תושב השטחים הכבושים, שביקש היתר להיכנס לישראל ולעבוד בה. כמו אלפים רבים אחרים הוא סווג כ"מנוע בטחוני". כמו אלפים רבים אחרים פניותיו החוזרות משך חודשים ארוכים אל רשויות הצבא בשטחים לא נענו. כמו אלפים רבים אחרים רק לאחר שעתר לבג"ץ התבשר שאין עוד מניעה, והוא מוזמן להגיש בקשה לקבל היתר.

באת כוחו של קזמאר מ"קו לעובד" ביקשה מבית המשפט לפסוק הוצאות לזכותו, משום שנאלץ לעתור לבג"ץ כדי לקבל את מבוקשו. פרקליטות המדינה, בשם הצבא, התנגדה לבקשה. לטענת הפרקליטות והצבא לא היה צידוק לעתירה, משום שקזמאר לא מיצה הליכים שעמדו לרשותו. הוא אמנם פנה לצבא, אלא שהצבא דורש שאת הפניות אליו בעניין "מניעות בטחוניות" ישלחו פלסטינים בדואר רשום, ואילו באת כוחו של קזמאר שלחה את פנייתה בעניינו בפקס.

כלומר, כל פנייה, ואף מכתב תזכורת בן מספר שורות, דורש הצבא לקבל בדואר רשום. משמעות הדברים היא שכל מכתב יגיע ימים לאחר שליחתו. יתרה מזו, עלות הפנייה בעניינו של כל אדם ואדם – שכוללת מכתב ותזכורות – מתייקרת מעלות זניחה של משלוח פקסים לכמה עשרות שקלים. הצבא, מיותר לציין, לא מהסס לשלוח את תשובותיו, כאשר הוא טורח להשיב, בפקס.

עו"ד חני בן ישראל מ"קו לעובד" כתבה לצבא ולמחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בחודש מרץ 2007: "הפונים לרשויות הצבא – תושבי שטח כבוש – הינם אנשים ונשים קשי יום, המוציאים את פרנסתם בדוחק רב. פניותיהם נוגעות לרוב למימושן של זכויות יסוד, ובראשן חופש התנועה, וזכויות אדם רבות נוספות שמימושן תלוי בה, כגון הזכות לקיום אנושי בכבוד, הזכות לעבודה, הזכות לבריאות, הזכות לחינוך, הזכות לחיי משפחה, הזכות לפולחן דתי ועוד ועוד. הדרישה לשלוח כל פניה ופניה באמצעות דואר רשום מטילה נטל כלכלי בלתי סביר על הפונים ועל הפונות, ומצטרפת לשורת המהמורות הביורוקרטיות והאחרות, הניצבות בפני מי שניחת עליהם באחת, ללא הליך משפטי או מינהלי ראוי, התיוג 'מנוע ביטחוני', ואשר מבקשים לממש את חירות תנועתם ואת הזכויות היסודיות, הנגזרות ממנה. אין רשות ציבורית בישראל – אף לא בית-דין או בית-משפט – שאינו מקבל פניות ובקשות באמצעות הפקס. יצוין, כי הרשויות ובתי-המשפט בישראל נתבעים אף הם לטפל בפניות רבות – בהיקף העולה באופן ניכר על היקף הפניות בו הלשכה המשפטית במדור מרשם האוכלוסין נדרשת לטפל, יש לשער – ומעולם לא הגבילו את דרך ההתקשרות עמם באופן הדרקוני והבלתי סביר בו הלשכה המשפטית מתיימרת להגבילה."

הדברים לא הרשימו את רשם בית המשפט העליון, יגאל מרזל. קזמאר אינו זכאי להוצאות, משום שהרשם מרזל שוכנע, שעמדה לקזמאר על פי נהלי הצבא האפשרות לפנות בדואר רשום ולא בפקס, והוא לא עשה כן.

לא נמצאה עילה לחייב את הצבא בהוצאות, פסק הרשם מרזל, ומזכירות בית המשפט שלחה את החלטתו ל"קו לעובד". בפקס.