לא ביצעה את המוטל עליה
מאת: ענת קדרון, קו לעובד
ר', מהגרת עבודה מנפאל, באה לישראל בחודש אפריל 2007 כדי לעבוד בתחום הסיעוד. כפי שקורה במקרים רבים, סוכני כוח האדם שהביאו אותה לישראל לא דאגו לשלוח אותה לעבוד אצל המעסיק עבורו באה. בהעדר מעסיק היא הפכה שוהה שלא כדין. היא נעצרה, ושוחררה על-ידי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין על מנת שתסדיר את עבודתה בישראל.
ר' מצאה מעסיקה, ופנתה ללשכת משרד הפנים ברמת-גן כדי להסדיר את רישיון עבודתה. על פי נהלי משרד הפנים, אין להקשות על עובדי סיעוד, הנמצאים בישראל פחות משנה, ויש להנפיק להם רישיונות עבודה, אף אם שהו זמן מה באופן "בלתי חוקי".
למרות זאת, בלשכת משרד הפנים ברמת-גן סירבו להנפיק לר' רישיון עבודה. בהמשך הודיעה הלשכה לבתה של המעסיקה כי לר' יינתן רישיון עבודה רק אם תחתום על התחייבות, "שאם לא תסתדר עם מעסיקה זו, מכל סיבה שהיא, יהיה עליה לצאת מן הארץ". בשל התנהלות הלשכה והעיכוב בהסדרת הרישיון – ר' פוטרה.
ר' מצאה מעסיקה אחרת, ופנתה שוב ללשכה ברמת-גן בבקשה להסדיר את רישיונה. סגן מנהל הלשכה, דוד עצמון, הודיע לר' שבקשתה סורבה, משום ש"לא התייצבת אצל המעסיק המזמין, דבר חמור מאד מבחינתנו"(!), ומשום ש"תוך פחות משנה מדובר במעסיק שלישי". למי אכפת שנהלי משרד הפנים מורים להקנות רישיון עבודה. אז מה, אם היתה זו לשכת משרד הפנים ברמת-גן בעצמה, שגרמה לפיטוריה של ר', ולצורך למצוא מעסיקה חדשה.
ר' פנתה ל"קו לעובד", ובסיועו התלוננה נגד סוכני כוח האדם – עבריינים מוכרים למשטרה, שהותירו אותה ללא מעסיק. ר' שבה ופנתה ללשכה ברמת-גן, ובידה מכתב, המבהיר כי היא עדה מרכזית בחקירה פלילית המתנהלת נגד סוכני כוח האדם. עוד הובהר במכתב, שיש לתת לה רישיון עבודה בלי להתנות זאת בתנאים, וודאי שאין להתנות זאת בחתימה על התחייבות כלשהי. בלשכה ברמת-גן סירבו שוב לבקשתה ללא נימוק.
ר' ערערה על ההחלטה בסיוע "קו לעובד". לפני כשבועיים התקבלה תשובתו של סגן מנהל הלשכה, דוד עצמון, ולפיה בקשתה של ר' תאושר "לפנים משורת הדין", ובתנאי שתצהיר בכתב, "כי ידוע לה שבמידה ולא תסתדר עם מעסיקה זו, עליה לעזוב את הארץ". עצמון הדגיש, שר' לא עמדה מספר פעמים במהלך השנה בתנאי הרישיון שניתן לה, "ולא ביצעה את המוטל עליה על-פי האזהרות וההסברים שניתנו לה".
רק משום החשש, כי ר' תפוטר שוב אם לא תקבל רישיון, נאלצה ר' לחתום על כורחה ותחת מחאה על הצהרה, לפיה היא מודעת לדרישה, כי מעסיקתה זו תהיה מעסיקתה האחרונה בישראל. רק לאחר שחתמה הונפק לה רישיון העבודה.
כידוע, לפני כשנתיים פסק בג"ץ, כי "הסדר הכבילה" של מהגרי עבודה למעסיקיהם פסול על רקע פגיעתו האנושה בזכויות היסוד של מהגרי העבודה. "עבדות מודרנית" כינה בית המשפט את ההסדר, והוסיף: "כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם... מה היה לנו שכך נוהגים אנו בעובדים הזרים..." בג"ץ הורה למדינה לגבש הסדר העסקה חדש, שאינו מפקיע את רישיון העבודה של מהגרי העבודה ואינו טומן בחובו שום סנקציה בשל סיום של יחסי העבודה.
הרשויות מתעלמות מפסק הדין עד היום. "הסדר הכבילה" שריר וקיים. ואולם, אפילו במסגרת "הסדר הכבילה" רשאי מהגר עבודה להחליף את מעסיקיו. דוד עצמון, סגן מנהל הלשכה ברמת-גן החליט להגדיל ולעשות – להחמיר, על דעת עצמו, הוראות נוהל שנפסק שהוא פסול, תוך התעלמות בוטה מנסיבות המקרה. עצמון סבור שהוא מוסמך להעניש את ר' בגין התנהגותה "החמורה". גם כשהתרצה לנהוג על פי הנהלים הפסולים, "עשה טובה" לר' ואישר מתן רישיון בתנאים בלתי חוקיים, פרי מוחו הקודח.
הדברים הובאו לידיעתם של גורמים בכירים במשרד הפנים, לרבות היועץ המשפטי למשרד, אך איש מהם לא ראה לנכון להתערב. אין זו הפעם הראשונה בה מגלה לשכת משרד הפנים ברמת-גן נמרצות יתר בגירוש מהגרי עבודה, ופועלת בניגוד מפורש לנהלים. היא עושה זאת ב"שיטת מצליח". למזלה של ר', הפעם זה לא הצליח.
ר', מהגרת עבודה מנפאל, באה לישראל בחודש אפריל 2007 כדי לעבוד בתחום הסיעוד. כפי שקורה במקרים רבים, סוכני כוח האדם שהביאו אותה לישראל לא דאגו לשלוח אותה לעבוד אצל המעסיק עבורו באה. בהעדר מעסיק היא הפכה שוהה שלא כדין. היא נעצרה, ושוחררה על-ידי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין על מנת שתסדיר את עבודתה בישראל.
ר' מצאה מעסיקה, ופנתה ללשכת משרד הפנים ברמת-גן כדי להסדיר את רישיון עבודתה. על פי נהלי משרד הפנים, אין להקשות על עובדי סיעוד, הנמצאים בישראל פחות משנה, ויש להנפיק להם רישיונות עבודה, אף אם שהו זמן מה באופן "בלתי חוקי".
למרות זאת, בלשכת משרד הפנים ברמת-גן סירבו להנפיק לר' רישיון עבודה. בהמשך הודיעה הלשכה לבתה של המעסיקה כי לר' יינתן רישיון עבודה רק אם תחתום על התחייבות, "שאם לא תסתדר עם מעסיקה זו, מכל סיבה שהיא, יהיה עליה לצאת מן הארץ". בשל התנהלות הלשכה והעיכוב בהסדרת הרישיון – ר' פוטרה.
ר' מצאה מעסיקה אחרת, ופנתה שוב ללשכה ברמת-גן בבקשה להסדיר את רישיונה. סגן מנהל הלשכה, דוד עצמון, הודיע לר' שבקשתה סורבה, משום ש"לא התייצבת אצל המעסיק המזמין, דבר חמור מאד מבחינתנו"(!), ומשום ש"תוך פחות משנה מדובר במעסיק שלישי". למי אכפת שנהלי משרד הפנים מורים להקנות רישיון עבודה. אז מה, אם היתה זו לשכת משרד הפנים ברמת-גן בעצמה, שגרמה לפיטוריה של ר', ולצורך למצוא מעסיקה חדשה.
ר' פנתה ל"קו לעובד", ובסיועו התלוננה נגד סוכני כוח האדם – עבריינים מוכרים למשטרה, שהותירו אותה ללא מעסיק. ר' שבה ופנתה ללשכה ברמת-גן, ובידה מכתב, המבהיר כי היא עדה מרכזית בחקירה פלילית המתנהלת נגד סוכני כוח האדם. עוד הובהר במכתב, שיש לתת לה רישיון עבודה בלי להתנות זאת בתנאים, וודאי שאין להתנות זאת בחתימה על התחייבות כלשהי. בלשכה ברמת-גן סירבו שוב לבקשתה ללא נימוק.
ר' ערערה על ההחלטה בסיוע "קו לעובד". לפני כשבועיים התקבלה תשובתו של סגן מנהל הלשכה, דוד עצמון, ולפיה בקשתה של ר' תאושר "לפנים משורת הדין", ובתנאי שתצהיר בכתב, "כי ידוע לה שבמידה ולא תסתדר עם מעסיקה זו, עליה לעזוב את הארץ". עצמון הדגיש, שר' לא עמדה מספר פעמים במהלך השנה בתנאי הרישיון שניתן לה, "ולא ביצעה את המוטל עליה על-פי האזהרות וההסברים שניתנו לה".
רק משום החשש, כי ר' תפוטר שוב אם לא תקבל רישיון, נאלצה ר' לחתום על כורחה ותחת מחאה על הצהרה, לפיה היא מודעת לדרישה, כי מעסיקתה זו תהיה מעסיקתה האחרונה בישראל. רק לאחר שחתמה הונפק לה רישיון העבודה.
כידוע, לפני כשנתיים פסק בג"ץ, כי "הסדר הכבילה" של מהגרי עבודה למעסיקיהם פסול על רקע פגיעתו האנושה בזכויות היסוד של מהגרי העבודה. "עבדות מודרנית" כינה בית המשפט את ההסדר, והוסיף: "כיצד זה שבעלי-סמכות בארצנו כך רואים לנהוג בנשים ובגברים שכל רצונם אינו אלא להביא פת-לחם למשפחתם... מה היה לנו שכך נוהגים אנו בעובדים הזרים..." בג"ץ הורה למדינה לגבש הסדר העסקה חדש, שאינו מפקיע את רישיון העבודה של מהגרי העבודה ואינו טומן בחובו שום סנקציה בשל סיום של יחסי העבודה.
הרשויות מתעלמות מפסק הדין עד היום. "הסדר הכבילה" שריר וקיים. ואולם, אפילו במסגרת "הסדר הכבילה" רשאי מהגר עבודה להחליף את מעסיקיו. דוד עצמון, סגן מנהל הלשכה ברמת-גן החליט להגדיל ולעשות – להחמיר, על דעת עצמו, הוראות נוהל שנפסק שהוא פסול, תוך התעלמות בוטה מנסיבות המקרה. עצמון סבור שהוא מוסמך להעניש את ר' בגין התנהגותה "החמורה". גם כשהתרצה לנהוג על פי הנהלים הפסולים, "עשה טובה" לר' ואישר מתן רישיון בתנאים בלתי חוקיים, פרי מוחו הקודח.
הדברים הובאו לידיעתם של גורמים בכירים במשרד הפנים, לרבות היועץ המשפטי למשרד, אך איש מהם לא ראה לנכון להתערב. אין זו הפעם הראשונה בה מגלה לשכת משרד הפנים ברמת-גן נמרצות יתר בגירוש מהגרי עבודה, ופועלת בניגוד מפורש לנהלים. היא עושה זאת ב"שיטת מצליח". למזלה של ר', הפעם זה לא הצליח.
