הפליטים הפיליפינים מאפריקה ורשות ההגירה המופקרת של הקשישים

"מדיניות הגירה מופקרת" כינה עיתון "הארץ" את המתרחש בישראל, במאמר המערכת המבולבל שהתפרסם אמש. נדמה כאילו מישהו הונחה להריץ בארכיון "הארץ" ו"דה מרקר" כל מה שכתבו בתקופה האחרונה על "פליטים" ועל "מהגרי עבודה", לאסוף מה שמצא ולהדביק יחד.

"הארץ", כמו ממשלת ישראל, אינו מצליח להחליט האם דרך הגבול עם מצרים נכנסים לישראל פליטים או מהגרי עבודה. המאמר פותח ב"אלפי מהגרי עבודה מאפריקה", אשר "נוהרים לארץ". בהמשך הם לא מהגרי עבודה, אלא פליטים ממש, שההחלטה "לעזוב אותם לגורלם אינה אנושית". לאחר מכן הם מתאחדים והופכים ל"מהגרי העבודה והפליטים המגיעים באלפים מאפריקה". בסוף הם סתם "אלפי אפריקאים בשנה".

פליטים? מהגרי עבודה? לא ממש משנה. העיקר שאפשר לכרוך את "זרימת אלפי הפליטים לגנים ציבוריים ומקלטים בתל אביב" עם התוכנית עליה דווח ב"דה מרקר" לפני ימים אחדים, לצמצם את מספר מהגרי העבודה בתחום הסיעוד: "במקום לקבוע נורמה, שלפיה כל קשיש בן 80 ויותר הרוצה בסיעוד צמוד יזכה לכך, בלי מבחנים משפילים - מחליטה הממשלה להקשות דווקא ולצמצם את מספר העובדים הפיליפינים לחמישית ממספרם היום." מישהו היה צריך להסביר למערכת "הארץ", ש"פיליפינים" אינם שם נרדף לעובדי סיעוד. לא רק משום שזו גזענות להדביק תווים אתניים לענף תעסוקה שלם, אלא פשוט משום שזה מזמן לא נכון. סרסורי כוח האדם וברוני התיווך מרעננים ומחליפים מעת לעת את הסחורה. אם אפשר למצוא עלובי נפש הודים או סרי לנקים, כאלה שטרם הספיקו ללמוד מקרובים וממכרים כיצד מסתדרים בישראל, ואשר מוכנים למשכן את עתידם תמורת התענוג לטפל בקשישי ישראל, מי צריך פיליפינים?

בחזרה לפליטים. אלה, לפי "הארץ", "ייקלטו כנראה בחקלאות, בבנייה ובשירותים בתנאים מחפירים, ויציגו באור מגוחך את הפיקוח המבורך על העסקת עובדים זרים בשכר הוגן." הפיקוח המבורך של מי? איזה שכר הוגן? מישהו בטח דיווח ב"דה מרקר", ופספסתי. גם ב"קו לעובד" לא שמעו.

"הארץ" מציע "אנושיות" במקום "נוקשות". "על הממשלה להחמיר בכניסה ולהקל בקליטה של מי שהחליטה להכניסו כי הוא פליט. דרך האמצע היא גם מטופשת וגם אכזרית." מה פירוש להחמיר בכניסה? לאטום את הגבול ולסרב לקבל פליטים? ומה זה אם לא אכזריות? גם טפשות לא חסרה, אבל אותה שומרים ב"הארץ" עבור הקשישים והפיליפינים: "זה הרגע שבו מפלגת הגמלאים צריכה להוכיח כי יש טעם לקיומה."

כמעט גמרנו. כתבו בזמן האחרון שמשרד הפנים שוקד על הקמת רשות הגירה, אז גם היא בפנים, עוד לא נוסדה וכבר חוטפת: "הסרבול הביורוקרטי מאפיין את הרשות הזאת עוד בטרם הקמתה." הרשות שטרם הוקמה, שודאי לא תתפקד בהצלחה כמו "הפיקוח המבורך על העסקה בשכר הוגן", היא הדבק שמאחה את העיסה כולה: "בעוד הטפסים עוברים משולחן לשולחן יסבלו הקשישים מצמצום אכזרי במספר העובדים הפיליפינים שאין להם תחליף, ודרך הגבול הדרומי יזרמו אלפי אפריקאים בשנה ששום פורום לא אישר את בואם."

אגב, ה"ניו-יורק טיימס" הקדיש לפני ימים אחדים את מאמר המערכת למדיניות ההגירה האמריקאית. ניתוח מדוייק ומאיר עיניים של הביורוקרטיה האכזרית, ומה שעומד מאחריה:

You can tell a country’s priorities from what works and where the money goes. With billions for border and workplace enforcement, the government has been rushing to impose ever more sophisticated and intrusive means to keep immigrants out. Yet it continues to tolerate a creaky, corrosively inept system for welcoming immigrants in - an underperforming bureaucracy that takes their money and makes them wait, with a chronic indolence that is just another form of hostility