ארבעה עשר ימים – לא היית פה

כידוע, משרד הפנים רואה לעצמו חירות לערוך בירורים בעניינים של מעמד בישראל משך חודשים ארוכים. ואולם, מרגע שהוחלט לא להקנות מעמד או לבטל את המעמד שניתן, משרד הפנים נמרץ מאוד לסלק מישראל את מי שעניינו הובא בפניו. מדובר לא פעם במי שמבקש מעמד מטעמים הומניטאריים, או במי שרכש מעמד ארעי, והוחלט מטעמים שונים להפסיק את הליך הסדרת מעמדו באופן קבוע. לפעמים מדובר באזרח, שמעמדו בוטל לאחר שנים של ישיבה בישראל.

כמה נמרץ משרד הפנים לסלק מן הארץ? בדרך כלל מקציבים הפקידים שבועיים ליציאה מן הארץ. לפעמים חודש. לפעמים חודשיים. מה שמתחשק, ואין כל קשר בין משך שהותו של האדם בישראל לבין הדחיפות שנקבעה ליציאתו. במכתב, שנשלח אל מי שנדרש לעזוב, מדגישים הפקידים, שאם לא יצא מיוזמתו בתוך התקופה שנקבעה – יגורש. העתק ההחלטה נשלח אל גורמי האכיפה.

למשרד הפנים, כאמור, אין לוח זמנים לטיפול בבקשות ולמתן החלטות. אדם, שהגיש בקשה לרכוש מעמד, ממתין חודשים ארוכים להחלטה בעניינו, על פי רוב ללא ידיעה מתי בקשתו תידון. ההחלטה יכולה להגיע אליו בכל עת. ברור, כי ככל שאדם שהה בישראל פרק זמן ממושך יותר, דרושה לו שהות ארוכה יותר לצורך התארגנות ליציאה. ואולם, לשיטתו של משרד הפנים, על המבקש להיות ערוך לגרוע מכל, וברגע שבשורת האיוב תנחת בתיבת הדואר שלו, למהר ולהתפטר מעבודתו, לחסל את עסקיו בארץ, להסדיר את ראיית הילדים ואת ענייני המזונות, להיפרד מעל יקיריו, לארוז את חפציו, לרכוש כרטיס טיסה, ולהיעלם לאשר תישאהו הרוח. בפרק הזמן הזה עליו להיערך גם לעתור נגד ההחלטה.

בית המשפט הגבוה לצדק חיווה דעתו, כי מתן אורכה של שלושה חודשים להתארגנות "היא הראויה בנסיבות העניין". בפסק דין, שניתן לפני ימים אחדים, רשם לפניו בג"ץ, כי לעותרים יינתנו ארבעים וחמישה ימים לצורך התארגנות לעתור או לעזוב את הארץ.