תנו לו דרכון
מותר לא לאהוב את המיליארדר מיכאל צ'רני, להסתייג מעסקיו ולהוקיע את הדרך בה עשה את הונו. מותר לבדוק האם רכש את אזרחותו הישראלית במחצית שנות התשעים שלא כדין, ואם עשה כן – מותר לשלול את אזרחותו (בהנחה שיש לו, כמובן, אזרחות אחרת). אבל, כל עוד צ'רני הוא אזרח ישראלי – דינו כדין כל אזרח, וככל אזרח הוא זכאי להחזיק בדרכון ישראלי.
למעלה משמונה שנים שוקל משרד הפנים את האפשרות לשלול את אזרחותו של צ'רני. הבדיקה מתארכת, ובינתיים מסרב משרד הפנים להנפיק לו דרכון. צ'רני הפך שלא בטובתו, למי שנהוג היה לכנות במשרד הפנים במשך שנים "מנוע טיפול".
"מנועי טיפול" היו אזרחים ותושבים, אשר פקידי משרד הפנים חשדו בהם, שפרטיהם הרשומים במרשם האוכלוסין אינם נכונים, או חשדו בהם שרכשו את מעמדם בישראל במרמה. למניעת הטיפול היו פנים רבים: יש מי שלא קיבל שירות כלל, ואחר הוגבל לקבלת שירות מפקידים מסוימים בלבד; יש מי שתעודת הזהות או ספח תעודת הזהות ניטלו ממנו, ומאחר נשללה הזכות לקבל דרכון; יש מי שקיבל דרכון שתוקפו מוגבל לתקופה קצרה, ומאחר נמנעה האפשרות לשנות במרשם את כתובתו או את מעמדו האישי. חלק מן האנשים לא ידעו כלל על קיומו של חשד נגדם, ורבים מהם לא ידעו שסווגו כ"מנועי טיפול".
האגודה לזכויות האזרח והמרכז לפלורליזם יהודי עתרו לבג"ץ נגד מדיניות בלתי חוקית זו. במסגרת הדיונים בעתירה גובש נוהל לעריכת בירור בעניינים של מרשם ושל מעמד. על פי הנוהל, חל איסור למנוע שירותים, אלא לתקופה שלא תעלה על שישה שבועות, ולצורך עריכת בירור בלבד. יש ליידע את האזרח או התושב בדבר הצורך לערוך בירור, ובמשך תקופת הבירור המוגבלת מותר למנוע ממנו רק שירותים הרלוונטים לבדיקה, ובתנאי שאין מדובר בשירותים חיוניים. אם יש צורך להמשיך בבירור מעבר לשישה שבועות, אפשר לעשות זאת, ואולם יש לשוב ולתת את כל השירותים.
הנוהל מפורט ואמור למגר את תופעת "מניעת הטיפול". אין מדובר במניעה גורפת ושרירותית של שירותים, אלא בבירור, שאם הוא מבוצע כראוי ועל פי הוראות הנוהל, אמור להסתיים במהירה, תוך פגיעה מינימלית בזכויות האזרחים והתושבים, שבעניינם הוא נערך.
צ'רני אינו מטופל על פי הוראות הנוהל והוא נותר "מנוע טיפול". התנהלות משרד הפנים בעניינו אינה כדין. שופטי בג"ץ, שדנו לאחרונה בעתירתו, ציינו באיפוק, כי "השתלשלות העניינים מעוררת אי-נוחות, ונראה שהבדיקה שעורכים המשיבים מתמשכת יותר מן הראוי." משרד הפנים התבקש להודיע החלטתו בתוך ששים ימים.
למעלה משמונה שנים שוקל משרד הפנים את האפשרות לשלול את אזרחותו של צ'רני. הבדיקה מתארכת, ובינתיים מסרב משרד הפנים להנפיק לו דרכון. צ'רני הפך שלא בטובתו, למי שנהוג היה לכנות במשרד הפנים במשך שנים "מנוע טיפול".
"מנועי טיפול" היו אזרחים ותושבים, אשר פקידי משרד הפנים חשדו בהם, שפרטיהם הרשומים במרשם האוכלוסין אינם נכונים, או חשדו בהם שרכשו את מעמדם בישראל במרמה. למניעת הטיפול היו פנים רבים: יש מי שלא קיבל שירות כלל, ואחר הוגבל לקבלת שירות מפקידים מסוימים בלבד; יש מי שתעודת הזהות או ספח תעודת הזהות ניטלו ממנו, ומאחר נשללה הזכות לקבל דרכון; יש מי שקיבל דרכון שתוקפו מוגבל לתקופה קצרה, ומאחר נמנעה האפשרות לשנות במרשם את כתובתו או את מעמדו האישי. חלק מן האנשים לא ידעו כלל על קיומו של חשד נגדם, ורבים מהם לא ידעו שסווגו כ"מנועי טיפול".
האגודה לזכויות האזרח והמרכז לפלורליזם יהודי עתרו לבג"ץ נגד מדיניות בלתי חוקית זו. במסגרת הדיונים בעתירה גובש נוהל לעריכת בירור בעניינים של מרשם ושל מעמד. על פי הנוהל, חל איסור למנוע שירותים, אלא לתקופה שלא תעלה על שישה שבועות, ולצורך עריכת בירור בלבד. יש ליידע את האזרח או התושב בדבר הצורך לערוך בירור, ובמשך תקופת הבירור המוגבלת מותר למנוע ממנו רק שירותים הרלוונטים לבדיקה, ובתנאי שאין מדובר בשירותים חיוניים. אם יש צורך להמשיך בבירור מעבר לשישה שבועות, אפשר לעשות זאת, ואולם יש לשוב ולתת את כל השירותים.
הנוהל מפורט ואמור למגר את תופעת "מניעת הטיפול". אין מדובר במניעה גורפת ושרירותית של שירותים, אלא בבירור, שאם הוא מבוצע כראוי ועל פי הוראות הנוהל, אמור להסתיים במהירה, תוך פגיעה מינימלית בזכויות האזרחים והתושבים, שבעניינם הוא נערך.
צ'רני אינו מטופל על פי הוראות הנוהל והוא נותר "מנוע טיפול". התנהלות משרד הפנים בעניינו אינה כדין. שופטי בג"ץ, שדנו לאחרונה בעתירתו, ציינו באיפוק, כי "השתלשלות העניינים מעוררת אי-נוחות, ונראה שהבדיקה שעורכים המשיבים מתמשכת יותר מן הראוי." משרד הפנים התבקש להודיע החלטתו בתוך ששים ימים.
