פוליגמיה ומעמד
פוליגמיה (ריבוי נישואין) היא תופעה שכיחה משנהוג לשער. היא נפוצה בחברה הבדווית, ושבה וקונה לה אחיזה בחברה הפלסטינית בישראל. נשים אינן בוחרות בדרך כלל להינשא בנישואין פוליגמיים. במקרים רבים הן מושאות בכפייה על ידי קרוביהן. הפוליגמיה משפילה נשים, פוגעת בדימוין העצמי, מלבה עוינות בין הנשים וילדיהן, וגורמת לנשים ולילדים סבל ומצוקה. יש הגורסים, שהמאבק בפוליגמיה מצריך רגישות, וזהירות מפני התנשאות ומפני הטפה. רשויות החקירה והתביעה, מכל מקום, אינן פועלות לאכוף את החוק הפלילי, האוסר על פוליגמיה, ולעתים נדירות מעמידות לדין גברים שנישאו למספר נשים. רק בתחום אחד פועלות הרשויות בתקיפות נגד פוליגמיה – בדיני ההגירה והמעמד. כצפוי, הנשים והילדים הם שמשלמים את המחיר. הכלל הוא פשוט וברור, ובית המשפט אישר אותו פעם אחר פעם: אזרח ישראלי אינו יכול להקנות מעמד לזוגתו שאינה ישראלית, אם הוא נשוי לאישה נוספת, שכן יהיה בכך עידוד לריבוי נישואין בניגוד לאיסור הפלילי. לא תועיל הטענה, שהנישואין נערכו במדינה המתירה פוליגמיה, ואף לא הטענה, כי ישראל ממילא אינה אוכפת את הדין הפלילי.
גם אם לא נעברה עבירה פלילית של ריבוי נישואין, ואולם ישנן ראיות לריבוי קשרים זוגיים בפועל, מסרב משרד הפנים להסדיר את מעמדה של האישה. בית המשפט, שאישר מדיניות זו, כינה אותה "מצב תואם ריבוי נישואין". כך, למשל, במקרה בו גבר התגרש באופן פורמאלי מאשתו הראשונה, בטרם נישא לשניה, ואולם התברר כי הוא ממשיך לקיים חיי משפחה עם שתי נשותיו, קיבל בית המשפט את סירובו של משרד הפנים לטפל בבקשה להסדרת מעמדה של האישה השניה. כך גם במקרה, בו התברר, כי הגבר עודנו מתגורר באותה דירה עם גרושתו ועם אשתו החדשה, וזאת חרף טענתם של הגבר ושל גרושתו, שהדירה נחצתה, ואין ביניהם חיי אישות. לעומת זאת, בית המשפט ביטל את החלטת משרד הפנים, שדחה בקשה להסדרת מעמדה של בת זוג בתואנה של פוליגמיה, משום שהמשפחה עודנה שומרת על קשר עם גרושתו של בן הזוג הישראלי ועם ילדיו מן הקשר הקודם. בית המשפט דחה גם את עמדת משרד הפנים, שסרב להסדיר את מעמדה של בת זוג ידועה בציבור של אזרח ישראלי, הפרוד מזוגתו הישראלית, אך אינו גרוש ממנה. בית המשפט פסק, כי טענת משרד הפנים, לפיה מדובר בפוליגמיה היא מופרכת, שכן אם יש ראיות לפרידה סופית בין הגבר לבין אשתו, וליחודיות הקשר בינו לבין זוגתו הידועה בציבור, לא דבק בקשר החדש כל פסול, ועל משרד הפנים להסדיר את מעמדה של בת הזוג.
האיסור על הסדרת המעמד חל גם על בקשותיהן של נשים, להסדיר בישראל את מעמדם של בני זוגן, שנשואים לנשים אחרות. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירתה של אישה, שביקשה להסדיר את מעמדו של בן זוגה. לאחר שנישא לה נשא בן הזוג אישה נוספת, ממנה התגרש לאחר מכן. בפסק הדין נקבע, שדי בכך שנעברה עבירה של ריבוי נישואין כדי לדחות את הבקשה, אף שכיום הגבר נשוי רק לאישה אחת. בפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט לעניינים מינהליים שעסק בנסיבות דומות נקבע, כי הגירושין מן האישה השניה מאפשרים להמשיך בהליך להסדרת המעמד עם האישה הראשונה. בג"ץ פסק בנסיבות שכאלה, כי הפוליגמיה מצדיקה דחיית הבקשה, ואולם הגירושין מן האישה השנייה מאפשרים הגשת בקשה חדשה, במסגרתה תערך בדיקה של יחודיות הקשר.
גם אם לא נעברה עבירה פלילית של ריבוי נישואין, ואולם ישנן ראיות לריבוי קשרים זוגיים בפועל, מסרב משרד הפנים להסדיר את מעמדה של האישה. בית המשפט, שאישר מדיניות זו, כינה אותה "מצב תואם ריבוי נישואין". כך, למשל, במקרה בו גבר התגרש באופן פורמאלי מאשתו הראשונה, בטרם נישא לשניה, ואולם התברר כי הוא ממשיך לקיים חיי משפחה עם שתי נשותיו, קיבל בית המשפט את סירובו של משרד הפנים לטפל בבקשה להסדרת מעמדה של האישה השניה. כך גם במקרה, בו התברר, כי הגבר עודנו מתגורר באותה דירה עם גרושתו ועם אשתו החדשה, וזאת חרף טענתם של הגבר ושל גרושתו, שהדירה נחצתה, ואין ביניהם חיי אישות. לעומת זאת, בית המשפט ביטל את החלטת משרד הפנים, שדחה בקשה להסדרת מעמדה של בת זוג בתואנה של פוליגמיה, משום שהמשפחה עודנה שומרת על קשר עם גרושתו של בן הזוג הישראלי ועם ילדיו מן הקשר הקודם. בית המשפט דחה גם את עמדת משרד הפנים, שסרב להסדיר את מעמדה של בת זוג ידועה בציבור של אזרח ישראלי, הפרוד מזוגתו הישראלית, אך אינו גרוש ממנה. בית המשפט פסק, כי טענת משרד הפנים, לפיה מדובר בפוליגמיה היא מופרכת, שכן אם יש ראיות לפרידה סופית בין הגבר לבין אשתו, וליחודיות הקשר בינו לבין זוגתו הידועה בציבור, לא דבק בקשר החדש כל פסול, ועל משרד הפנים להסדיר את מעמדה של בת הזוג.
האיסור על הסדרת המעמד חל גם על בקשותיהן של נשים, להסדיר בישראל את מעמדם של בני זוגן, שנשואים לנשים אחרות. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירתה של אישה, שביקשה להסדיר את מעמדו של בן זוגה. לאחר שנישא לה נשא בן הזוג אישה נוספת, ממנה התגרש לאחר מכן. בפסק הדין נקבע, שדי בכך שנעברה עבירה של ריבוי נישואין כדי לדחות את הבקשה, אף שכיום הגבר נשוי רק לאישה אחת. בפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט לעניינים מינהליים שעסק בנסיבות דומות נקבע, כי הגירושין מן האישה השניה מאפשרים להמשיך בהליך להסדרת המעמד עם האישה הראשונה. בג"ץ פסק בנסיבות שכאלה, כי הפוליגמיה מצדיקה דחיית הבקשה, ואולם הגירושין מן האישה השנייה מאפשרים הגשת בקשה חדשה, במסגרתה תערך בדיקה של יחודיות הקשר.
בית המשפט העליון פסק עוד, כי התגלותו של קשר פוליגמי, שהוסתר בעת שהוגשה הבקשה למעמד ונחשף רק לאחר שניתן מעמד של קבע, מאפשר להפקיע את התושבות שניתנה לגבר, שכן זו נרכשה על יסוד פרטים כוזבים.
האיסור, אם כן, חל גם על הסדרת מעמדם של גברים, ואולם בחיי המעשה הוא נוגע על פי רוב לנשים שהושאו לגברים ישראלים. לעתים מדובר באישה הראשונה, שהחלה בהליך להסדרת מעמדה, וההליך הופסק, שנים לאחר שהגיעה לישראל, בעת שנודע כי בן זוגה נשא אישה אחרת. "מקום שאדם נישא בנישואי ביגמיה, מתן מעמד לבן או בת זוגו, בין אם מדובר בבן או בבת הזוג הראשונים בזמן או השניים בזמן, כמוה כאישור או הסכמה של הרשויות לעצם ריבוי הנישואין", פסק בית המשפט העליון. בית המשפט לעניינים מינהליים, לעומת זאת, קבע שאף שיש להילחם בביגמיה אין להעניש את האישה הראשונה, שחיה בישראל משך שנים, משום נישואיו השניים של בן הזוג. במקרים אחרים מדובר במי שהושאה לגבר שנשוי זה מכבר לאישה אחרת או לנשים אחרות. משמעות הסירוב להסדיר את מעמדה של האישה או הפסקת הליך הסדרת המעמד הוא הותרת האישה ללא רישיון לשהות בישראל, ללא זכויות סוציאליות וללא ביטוח בריאות. אף ילדיה של אישה שהושאה לגבר, הנשוי לנשים אחרות, עלולים לא לרכוש מעמד בשל הצורך בהודאת האב בהורותו, ולמעשה - בריבוי נישואין. נהלי משרד הפנים קובעים עוד, שבמקרים של ריבוי נישואין נדרשת הוכחה גנטית להורותו של האב הישראלי. כיוון שמדובר בהליך יקר, שמצריך פניה לבית המשפט ועריכת בדיקה על חשבון המבקשים, עלולים הילדים להיוותר ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות ובריאותיות.
לטענה, כי סירוב להסדיר את מעמדה של האישה פוגע פגיעה קשה בה ובילדיה, השיב בית המשפט לפני מספר שנים בחוסר רגישות, כי אם אמנם כך, יכול בן זוגה "ללכת אחריה למקומה, שהרי אישהּ הוא, ודאגתו לאישתו ולילדיו היא הדאגה הראשונה שחייבת להטריד אותו." מאז, כך נדמה, אפשר למצוא ניצנים להתגמשות מסוימת ביחס לאימהות לילדים ולנשים שזקוקות לטיפול רפואי, וזאת שעה שהעניין מגיע לבית המשפט.
האיסור, אם כן, חל גם על הסדרת מעמדם של גברים, ואולם בחיי המעשה הוא נוגע על פי רוב לנשים שהושאו לגברים ישראלים. לעתים מדובר באישה הראשונה, שהחלה בהליך להסדרת מעמדה, וההליך הופסק, שנים לאחר שהגיעה לישראל, בעת שנודע כי בן זוגה נשא אישה אחרת. "מקום שאדם נישא בנישואי ביגמיה, מתן מעמד לבן או בת זוגו, בין אם מדובר בבן או בבת הזוג הראשונים בזמן או השניים בזמן, כמוה כאישור או הסכמה של הרשויות לעצם ריבוי הנישואין", פסק בית המשפט העליון. בית המשפט לעניינים מינהליים, לעומת זאת, קבע שאף שיש להילחם בביגמיה אין להעניש את האישה הראשונה, שחיה בישראל משך שנים, משום נישואיו השניים של בן הזוג. במקרים אחרים מדובר במי שהושאה לגבר שנשוי זה מכבר לאישה אחרת או לנשים אחרות. משמעות הסירוב להסדיר את מעמדה של האישה או הפסקת הליך הסדרת המעמד הוא הותרת האישה ללא רישיון לשהות בישראל, ללא זכויות סוציאליות וללא ביטוח בריאות. אף ילדיה של אישה שהושאה לגבר, הנשוי לנשים אחרות, עלולים לא לרכוש מעמד בשל הצורך בהודאת האב בהורותו, ולמעשה - בריבוי נישואין. נהלי משרד הפנים קובעים עוד, שבמקרים של ריבוי נישואין נדרשת הוכחה גנטית להורותו של האב הישראלי. כיוון שמדובר בהליך יקר, שמצריך פניה לבית המשפט ועריכת בדיקה על חשבון המבקשים, עלולים הילדים להיוותר ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות ובריאותיות.
לטענה, כי סירוב להסדיר את מעמדה של האישה פוגע פגיעה קשה בה ובילדיה, השיב בית המשפט לפני מספר שנים בחוסר רגישות, כי אם אמנם כך, יכול בן זוגה "ללכת אחריה למקומה, שהרי אישהּ הוא, ודאגתו לאישתו ולילדיו היא הדאגה הראשונה שחייבת להטריד אותו." מאז, כך נדמה, אפשר למצוא ניצנים להתגמשות מסוימת ביחס לאימהות לילדים ולנשים שזקוקות לטיפול רפואי, וזאת שעה שהעניין מגיע לבית המשפט.
באחד המקרים הודה משרד הפנים בפני בית המשפט בחצי פה, כי הוא מכיר בקושי שבגירושה מישראל של אם לארבעה ילדים. בית המשפט, ששב וקבע שדי בריבוי הנישואין כדי לדחות את העתירה, חתם את פסק דינו בקובעו, כי נוכח היותם של העותרים הורים לקטינים אזרחי ישראל, באפשרותם לפנות למשרד הפנים בבקשה חדשה להסדרת מעמדה של העותרת. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע פסק במקרה אחר, כי על משרד הפנים לשוב ולבחון באמצעות הועדה לעניינים הומניטאריים את עניינה של אם לקטינים ישראלים, שיושבת בישראל שנים ארוכות ללא היתר (מעמדה לא הוסדר משום שבן זוגה לשעבר, ממנו התגרשה, היה נשוי במקביל למספר נשים), וזאת בשל החובה לבחון את טובתם של הקטינים. בעקבות עתירה אחרת של עמותת רופאים לזכויות אדם ושל עמותת "כיאן" נאות משרד הפנים להשיב לאישה, שמעמדה נשלל כשהתגלה שבן זוגה נשוי לאישה אחרת, את רישיון הישיבה בישראל. האישה היא אם לילדים ישראלים, החולה במחלת כליות וזקוקה לטיפולים רפואיים. בן זוגה התגרש, אמנם, מאשתו האחרת, ואולם המעמד לא הושב לה. משרד הפנים הודיע, כי החליט להשיב לאישה את מעמדה מטעמים הומניטאריים.
פוסט זה מתעדכן מעת לעת (לאחרונה ביום 21.2.2011)
