שיעשו משהו
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, האשים בכנס של לשכת עורכי הדין את פקידי משרד הפנים במספר הגבוה של עתירות המוגשות לבג"ץ. "בג"ץ הוא הדרך היחידה שפקידים יעשו משהו. אם פקידי ממשלה יתפקדו כראוי, ירד מספר הבג"צים", אמר ברק.
לפי הנתונים שהציג השופט ברק, מבין 2000 עתירות שמוגשות לבג"ץ בשנה 600 הן נגד משרד הפנים. כשמביאים בחשבון גם את מספר העתירות המוגשות לבתי המשפט לעניינים מינהליים, שם מתנהלים כיום מרבית ההליכים נגד משרד הפנים, שיעור העתירות נגד המשרד מתוך כלל העתירות גדל. לפני כשנה דיווח מנכ"ל משרד הפנים לועדה לביקורת המדינה של הכנסת, כי כשליש מבין העתירות נגד כל רשויות השלטון במדינת ישראל (4,000 מבין 12,000) עוסק בעניינים הקשורים במינהל האוכלוסין.
משרד הפנים אינו חושש מהתדיינויות משפטיות. הוא מנצל לרעה את העובדה שבתי המשפט ממעטים להתערב בהחלטות מינהל האוכלוסין. לשיטתו, אין מה להפסיד. עתירה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים היא יקרה מאוד, וידם של רבים אינה משגת לפנות לבית המשפט. ברוב המקרים הפונה אל משרד הפנים יתייאש ולא יעתור. אם יעתור הפונה, ויש עילה בידו – משרד הפנים ייתן לו את מבוקשו, והעתירה תימחק. מעטות הן ההתדיינויות שמסתיימות בהכרעה של בית המשפט. משרד הפנים נכון לעמוד על דעתו בבית המשפט רק בשעה שהוא משוכנע, כי הדין עימו. מערכת בתי המשפט, הכורעת תחת נטל ההתדיינויות בעניינים הנוגעים למינהל האוכלוסין, משמשת, למעשה, "שרברב" ועוסקת "בפתיחת סתימות בצנרת", הנוצרות כתוצאה מאלפי המקרים, שמשרד הפנים מסרב לטפל בהם. מדובר בתופעה מדאיגה מאוד, המעידה על פגיעה אנושה בשלטון החוק.
כשאלה הם פני הדברים, אין כל סיכוי שפקידי משרד הפנים "יעשו משהו" ו"יתפקדו כראוי", כפי שמצפה השופט ברק. בית המשפט הגבוה לצדק ובתי המשפט לעניינים מינהליים הם שצריכים לתת דעתם לבעיה החריפה, הרובצת לפתחם. על בתי המשפט לתת את הדעת לבעיות העקרוניות העולות מן המקרים המונחים לפניהם ולהימנע ממחיקת עתירות בזו אחר זו, לאחר שמשרד הפנים נותן לעותר את מבוקשו. מחיקת עתירות מזינה את מדיניותו האסורה של משרד הפנים, מעודדת את משרד הפנים לניצול של מערכת בתי המשפט ונותנת לגיטימציה לריבוי התדיינויות נוספות. הדברים פורסמו גם ב"דה מרקר" ב-2.6.2008
לפי הנתונים שהציג השופט ברק, מבין 2000 עתירות שמוגשות לבג"ץ בשנה 600 הן נגד משרד הפנים. כשמביאים בחשבון גם את מספר העתירות המוגשות לבתי המשפט לעניינים מינהליים, שם מתנהלים כיום מרבית ההליכים נגד משרד הפנים, שיעור העתירות נגד המשרד מתוך כלל העתירות גדל. לפני כשנה דיווח מנכ"ל משרד הפנים לועדה לביקורת המדינה של הכנסת, כי כשליש מבין העתירות נגד כל רשויות השלטון במדינת ישראל (4,000 מבין 12,000) עוסק בעניינים הקשורים במינהל האוכלוסין.
משרד הפנים אינו חושש מהתדיינויות משפטיות. הוא מנצל לרעה את העובדה שבתי המשפט ממעטים להתערב בהחלטות מינהל האוכלוסין. לשיטתו, אין מה להפסיד. עתירה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים היא יקרה מאוד, וידם של רבים אינה משגת לפנות לבית המשפט. ברוב המקרים הפונה אל משרד הפנים יתייאש ולא יעתור. אם יעתור הפונה, ויש עילה בידו – משרד הפנים ייתן לו את מבוקשו, והעתירה תימחק. מעטות הן ההתדיינויות שמסתיימות בהכרעה של בית המשפט. משרד הפנים נכון לעמוד על דעתו בבית המשפט רק בשעה שהוא משוכנע, כי הדין עימו. מערכת בתי המשפט, הכורעת תחת נטל ההתדיינויות בעניינים הנוגעים למינהל האוכלוסין, משמשת, למעשה, "שרברב" ועוסקת "בפתיחת סתימות בצנרת", הנוצרות כתוצאה מאלפי המקרים, שמשרד הפנים מסרב לטפל בהם. מדובר בתופעה מדאיגה מאוד, המעידה על פגיעה אנושה בשלטון החוק.
כשאלה הם פני הדברים, אין כל סיכוי שפקידי משרד הפנים "יעשו משהו" ו"יתפקדו כראוי", כפי שמצפה השופט ברק. בית המשפט הגבוה לצדק ובתי המשפט לעניינים מינהליים הם שצריכים לתת דעתם לבעיה החריפה, הרובצת לפתחם. על בתי המשפט לתת את הדעת לבעיות העקרוניות העולות מן המקרים המונחים לפניהם ולהימנע ממחיקת עתירות בזו אחר זו, לאחר שמשרד הפנים נותן לעותר את מבוקשו. מחיקת עתירות מזינה את מדיניותו האסורה של משרד הפנים, מעודדת את משרד הפנים לניצול של מערכת בתי המשפט ונותנת לגיטימציה לריבוי התדיינויות נוספות. הדברים פורסמו גם ב"דה מרקר" ב-2.6.2008