אפילו ביפן
ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון מחר בהצעת חוק של ח"כ מיכאל איתן להגביל את סמכות בג"ץ להתערב בחוקים העוסקים בענייני הגירה ואזרחות. מדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהניח ח"כ איתן לפני שנתיים, ולפיה "במקרים שבהם ימצא בית משפט שחוק המגביל את הכניסה לישראל פוגע פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד - הוא לא יוכל לבטל אותו, כפי שבכוחו לעשות כעת, אלא יסתפק בקביעת עובדה זאת בפסק דין." הצעה זו מובאת לדיון בפני ועדת השרים, לאחר ששר המשפטים, דניאל פרידמן, החל לקדם הצעה דומה משלו. על החומרה היתרה שבהצעות מסוג זה כתב אצלנו בחודש שעבר עו"ד דן יקיר מן האגודה לזכויות האזרח.
איתן ופרידמן סבורים, שבית המשפט העליון אינו רשאי לעסוק בנושאים אלה. האמנם? בתי משפט במדינות דמוקרטיות ביטלו חקיקה שעוסקת בהגירה ובאזרחות בשל פגיעתה בזכויות אדם. אפילו בית המשפט העליון של יפן, מן הדמוקרטיות המסורתיות והשמרניות בתבל, עשה זאת בשבוע שעבר.
חקיקת האזרחות ביפן נותנת משקל מכריע למסגרות משפחתיות "לגיטימיות". ילד, שאביו יפני ואימו אינה יפנית, רוכש אזרחות אם אביו הכיר בהורותו בטרם הלידה. הכרה בהורות לאחר הלידה, אם ההורים נשואים זה לזה, מאפשרת לילד לבקש להתאזרח. ואולם, אב יפני שאינו נשוי לאם, אשר מכיר בהורותו רק לאחר לידת הילד - אינו יכול להקנות לילדו אזרחות יפנית.
כאשר הותקפה חוקתיות ההסדר שבחוק האזרחות מאן בית המשפט להתערב. במקרה שנדון בשנת 1996, הוכרה אחותה הצעירה של העותרת על ידי האב יום לפני שבאה לאוויר העולם, ולכן קיבלה אזרחות יפנית, בעוד שהעותרת, שהוכרה רק לאחר לידתה, נותרה בלא אזרחות. בית המשפט סרב לצאת חוצץ נגד המסורת החברתית והמשפטית, ולבטל סעיפים מפורשים בחוק האזרחות המבחינים בין ילדים "לגיטימיים" לבין ילדים "בלתי לגיטימיים". כך ארע גם במקרים נוספים.
במקום לבטל את החוק עשה בית המשפט העליון של יפן במהלך השנים מאמץ להקנות לו פרשנות, שתאפשר לילדים לרכוש אזרחות. במקרה אחד, שנדון בשנת 1995, הוכרה הזכות לאזרחות של ילד אסופי, שנולד על ידי אם שאינה יפנית, וננטש מיד לאחר לידתו. בית המשפט העליון ביכר פרשנות תכליתית על פרשנות דווקנית, והורה להעניק לילד אזרחות מן הטעם שתכלית חוק האזרחות היא לצמצם ככל האפשר תופעות של מחוסרי אזרחות. מקרה אחר, שנדון בשנת 1997, עסק באזרחית קוריאנית שנישאה לאזרח יפני וילדה במהלך הנישואין ילד לאזרח יפני אחר. בן הזוג (ולא האב הביולוגי) הכיר בהורות והילד רכש אזרחות. לימים התגרשו בני הזוג, ובן הזוג לשעבר זכה בסעד הצהרתי, שהכריז כי אינו אביו של הילד. בתוך שבועיים הכיר האב הביולוגי בהורותו. הילד עתר לבית המשפט בדרישה להכיר בו כמי שזכאי לאזרחות אוטומטית מכוח העובדה שנולד להורה יפני. בית המשפט העליון קיבל את הטענה, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, האב הביולוגי היה מכיר בילד טרם לידתו אלמלא טען בן הזוג לשעבר לאבהות, וקבע כי רצוי שרכישת האזרחות היפנית תושלם קרוב ככל האפשר למועד לידתו של הילד.
הפרשנות התכליתית של בית המשפט הועילה במידה מוגבלת ורק במקרים מיוחדים. מאות ילדים, שהחוק חל על עניינם במובהק, הפכו למחוסרי אזרחות.
בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון של יפן את עתירותיהם של עשרה ילדים לאבות יפנים ולאימהות פיליפיניות, שאינם נשואים זה לזה. האבות לא הכירו בהורותם לפני לידת הילדים. נפסק, שלטיב הקשר הזוגי בין ההורים אין דבר עם אזרחותם של הילדים, וכי שלילת האזרחות מן הילדים מפרה את הזכות לשוויון. בית המשפט הפך את ההלכה, ביטל את החוק, והורה להקנות לילדים אזרחות.
כן, כן, אפילו ביפן, מיכאל איתן, אפילו ביפן, דניאל פרידמן.
איתן ופרידמן סבורים, שבית המשפט העליון אינו רשאי לעסוק בנושאים אלה. האמנם? בתי משפט במדינות דמוקרטיות ביטלו חקיקה שעוסקת בהגירה ובאזרחות בשל פגיעתה בזכויות אדם. אפילו בית המשפט העליון של יפן, מן הדמוקרטיות המסורתיות והשמרניות בתבל, עשה זאת בשבוע שעבר.
חקיקת האזרחות ביפן נותנת משקל מכריע למסגרות משפחתיות "לגיטימיות". ילד, שאביו יפני ואימו אינה יפנית, רוכש אזרחות אם אביו הכיר בהורותו בטרם הלידה. הכרה בהורות לאחר הלידה, אם ההורים נשואים זה לזה, מאפשרת לילד לבקש להתאזרח. ואולם, אב יפני שאינו נשוי לאם, אשר מכיר בהורותו רק לאחר לידת הילד - אינו יכול להקנות לילדו אזרחות יפנית.
כאשר הותקפה חוקתיות ההסדר שבחוק האזרחות מאן בית המשפט להתערב. במקרה שנדון בשנת 1996, הוכרה אחותה הצעירה של העותרת על ידי האב יום לפני שבאה לאוויר העולם, ולכן קיבלה אזרחות יפנית, בעוד שהעותרת, שהוכרה רק לאחר לידתה, נותרה בלא אזרחות. בית המשפט סרב לצאת חוצץ נגד המסורת החברתית והמשפטית, ולבטל סעיפים מפורשים בחוק האזרחות המבחינים בין ילדים "לגיטימיים" לבין ילדים "בלתי לגיטימיים". כך ארע גם במקרים נוספים.
במקום לבטל את החוק עשה בית המשפט העליון של יפן במהלך השנים מאמץ להקנות לו פרשנות, שתאפשר לילדים לרכוש אזרחות. במקרה אחד, שנדון בשנת 1995, הוכרה הזכות לאזרחות של ילד אסופי, שנולד על ידי אם שאינה יפנית, וננטש מיד לאחר לידתו. בית המשפט העליון ביכר פרשנות תכליתית על פרשנות דווקנית, והורה להעניק לילד אזרחות מן הטעם שתכלית חוק האזרחות היא לצמצם ככל האפשר תופעות של מחוסרי אזרחות. מקרה אחר, שנדון בשנת 1997, עסק באזרחית קוריאנית שנישאה לאזרח יפני וילדה במהלך הנישואין ילד לאזרח יפני אחר. בן הזוג (ולא האב הביולוגי) הכיר בהורות והילד רכש אזרחות. לימים התגרשו בני הזוג, ובן הזוג לשעבר זכה בסעד הצהרתי, שהכריז כי אינו אביו של הילד. בתוך שבועיים הכיר האב הביולוגי בהורותו. הילד עתר לבית המשפט בדרישה להכיר בו כמי שזכאי לאזרחות אוטומטית מכוח העובדה שנולד להורה יפני. בית המשפט העליון קיבל את הטענה, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, האב הביולוגי היה מכיר בילד טרם לידתו אלמלא טען בן הזוג לשעבר לאבהות, וקבע כי רצוי שרכישת האזרחות היפנית תושלם קרוב ככל האפשר למועד לידתו של הילד.
הפרשנות התכליתית של בית המשפט הועילה במידה מוגבלת ורק במקרים מיוחדים. מאות ילדים, שהחוק חל על עניינם במובהק, הפכו למחוסרי אזרחות.
בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון של יפן את עתירותיהם של עשרה ילדים לאבות יפנים ולאימהות פיליפיניות, שאינם נשואים זה לזה. האבות לא הכירו בהורותם לפני לידת הילדים. נפסק, שלטיב הקשר הזוגי בין ההורים אין דבר עם אזרחותם של הילדים, וכי שלילת האזרחות מן הילדים מפרה את הזכות לשוויון. בית המשפט הפך את ההלכה, ביטל את החוק, והורה להקנות לילדים אזרחות.
כן, כן, אפילו ביפן, מיכאל איתן, אפילו ביפן, דניאל פרידמן.
תודה לנעם פלג על ההפנייה לידיעה על פסק הדין
