לא נאה ולא יאה
בוקי נאה, הכתב הפלילי של "ידיעות אחרונות", מספר היום לקוראי העיתון על הסכנה החדשה לשלומם: "העבריינים החדשים של דרום ת"א: הפליטים מאריתריאה ומסודאן. הבינו שכדי לשרוד שם צריך להיות פושע." סיפורו של פליט מאריתריאה, שנעצר בחשד לתקיפתה של אישה באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, משמש מנוף להאשמות גזעניות חסרות שחר. כמו נלקח מבטאוני הימין הקיצוני באירופה.
"אל הפחד ואל הסכנות התמידיות במתחם התחנה המרכזית הישנה בעיר הצטרפה באחרונה הפשיעה של מאות הפליטים-מסתננים מהמדינות האיסלאמיות שהתמקמו שם", פותח נאה. איזה מצבור של גזענות חשוכה עולה ממשפט אחד בודד: "מאות הפליטים" - כולם, בעצם - מצטרפים "אל הפחד ואל הסכנות התמידיות", כאילו לא די היה לנו מאלה גם בלעדיהם; לא מדובר בעבריינות קלה, כי אם ב"פשיעה"; הפליטים, בל נטעה, הם בעצם מסתננים, פולשים בלתי רצויים, שהתמקמו שם, במקום המפחיד והמסוכן, שנקרא התחנה המרכזית; וחלילה נשכח מניין הגיעו: ממדינות איסלאמיות. מפחידים, מסוכנים וברברים. מי אמר אויבים?
נאה ממשיך ומתאר את חייהם של הפליטים ואת שצפוי היה להם: "בחודשים הראשונים ישבו הפליטים מאריתריאה ומסודאן בשקט, אכלו לחם צר, שתו מים לחץ, נראו מסכנים מאוד - וקיוו לישועה. הם התגוררו במקלטים ובבתים נטושים שבהם תפסו מחסה מהקור, קיבלו בגדים מארגוני סיוע ונראו כמי שהולכים למות ברעב בתוך זמן קצר."
אלא שהתחזיות של נאה לא התממשו: "באחרונה, לאחר שהתאקלמו במתחם שנחשב לביב השופכין של מדינת ישראל, הפכו בו לכוח פעיל. יש ביניהם מי שמצאו עבודה. אחרים למדו שכדי לשרוד בתחנה המרכזית צריך לגנוב - והרבה. רבים מהם מעורבים באחרונה בפשיעה: בגניבות, באונס נרקומניות ובשוד תיקים וטלפונים מעוברי אורח."
דוגמאות? סיפורו של פליט מאריתריאה, שנעצר כאמור בחשד לתקיפתה של אישה. לפי סיפורו של נאה, פליטים אחרים מאריתריאה שהיו בסביבה שמעו את קולות המאבק בין הפליט לבין האישה, והגיעו למקום. לדברי האישה, הפליט "הציע להם לעזור לו לאנוס אותה, אך הם סירבו ועזרו לה להימלט ממנו." כשקוראים את נאה, קשה להבין מדוע.
"אל הפחד ואל הסכנות התמידיות במתחם התחנה המרכזית הישנה בעיר הצטרפה באחרונה הפשיעה של מאות הפליטים-מסתננים מהמדינות האיסלאמיות שהתמקמו שם", פותח נאה. איזה מצבור של גזענות חשוכה עולה ממשפט אחד בודד: "מאות הפליטים" - כולם, בעצם - מצטרפים "אל הפחד ואל הסכנות התמידיות", כאילו לא די היה לנו מאלה גם בלעדיהם; לא מדובר בעבריינות קלה, כי אם ב"פשיעה"; הפליטים, בל נטעה, הם בעצם מסתננים, פולשים בלתי רצויים, שהתמקמו שם, במקום המפחיד והמסוכן, שנקרא התחנה המרכזית; וחלילה נשכח מניין הגיעו: ממדינות איסלאמיות. מפחידים, מסוכנים וברברים. מי אמר אויבים?
נאה ממשיך ומתאר את חייהם של הפליטים ואת שצפוי היה להם: "בחודשים הראשונים ישבו הפליטים מאריתריאה ומסודאן בשקט, אכלו לחם צר, שתו מים לחץ, נראו מסכנים מאוד - וקיוו לישועה. הם התגוררו במקלטים ובבתים נטושים שבהם תפסו מחסה מהקור, קיבלו בגדים מארגוני סיוע ונראו כמי שהולכים למות ברעב בתוך זמן קצר."
אלא שהתחזיות של נאה לא התממשו: "באחרונה, לאחר שהתאקלמו במתחם שנחשב לביב השופכין של מדינת ישראל, הפכו בו לכוח פעיל. יש ביניהם מי שמצאו עבודה. אחרים למדו שכדי לשרוד בתחנה המרכזית צריך לגנוב - והרבה. רבים מהם מעורבים באחרונה בפשיעה: בגניבות, באונס נרקומניות ובשוד תיקים וטלפונים מעוברי אורח."
דוגמאות? סיפורו של פליט מאריתריאה, שנעצר כאמור בחשד לתקיפתה של אישה. לפי סיפורו של נאה, פליטים אחרים מאריתריאה שהיו בסביבה שמעו את קולות המאבק בין הפליט לבין האישה, והגיעו למקום. לדברי האישה, הפליט "הציע להם לעזור לו לאנוס אותה, אך הם סירבו ועזרו לה להימלט ממנו." כשקוראים את נאה, קשה להבין מדוע.
