פליטי אקלים
בשבוע שעבר התפרסם סיפורם של תושבי טובאלו המבקשים מניו זילנד להכיר בהם כפליטים. גובהם של איי טובאלו שבאוקיינוס השקט הוא מטרים ספורים מעל פני הים. בשנים האחרונות עלה מפלס פני הים, והאיים מוצפים. על פי הערכות, גורמים לכך ההתחממות הגלובאלית, סחף ומיזמי נדל"ן. איי טובאלו שוקעים.
עוד אזורים מישוריים בגובה פני הים עתידים להיעלם. בשנת 2005 הוצף חצי מהאי בולה בבנגלדש, והותיר 500 אלף בני אדם ללא בית. בנגלדש צפויה לאבד 20 אחוזים משטחה עד לשנת 2030. האי קיריבטי שבאוקיאנוס השקט, הסמוך לטובאלו, עתיד לשקוע. גם איים בפפואה גיניאה החדשה. גם האיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי.
ארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM) פירסם לאחרונה דו"ח על הקשר בין שינוי אקלים לבין הגירה. שקיעה של יבשות, שטפונות, מידבור, מחסור במשקעים לחקלאות והדלדלות מי השתיה הופכים אזורים לבלתי אפשריים למחיה. הערכות הן שכ-19.2 מיליון בני אדם הם פליטי אקלים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם מעריך, שעד לשנת 2050 יגדל מספרם ל-150 מיליון. ארגון ההגירה הבין-לאומי מעריך שמספרם יכול להגיע באותה עת ל-250 מיליון (אחד מכל 45 בני אדם בעולם, לפי הערכות אלה, יעקר בשל שינוי אקלים). יש שמעריכים שאף למעלה מכך. למעשה, כבר כיום יותר אנשים נאלצים להגר בשל פגעי אקלים מאשר בשל פגעי מלחמות (ובל נטעה: שינוי אקלים גורמים גם למלחמות).
המאמצים הבין-לאומיים מופנים ליצירתם של מנגנונים למניעת ההתחממות הגלובאלית. בכך עוסקת אמנת קיוטו, ובכך עסקה ועידת באלי, שהתכנסה באינדונזיה בדצמבר האחרון. הוחלט על הצורך ביצירת הסכם בין-לאומי חדש עד לשנת 2009 להתמודדות עם משבר האקלים.
לצד הצורך במציאת פתרונות להתחממות הגלובאלית יש לייצר מנגנונים בין-לאומיים לטיפול בפליטי אקלים, אשר בניגוד לפליטים פוליטיים טרם הוכרו על ידי המשפט הבין-לאומי כמי שזכאים להגנה. אותם רציונאלים שהובילו לאימוצה של אמנת הפליטים – להגן על חייהם של בני אדם; לסייע להם להיחלץ מאזורי סכנה; ולאפשר להם לשקם את חייהם – חלים גם על פליטי אקלים. עדכון (אוקטובר 2008): גם ה-Forced Migration Review בחר להקדיש גליון ל- Climate change and displacement.
עוד אזורים מישוריים בגובה פני הים עתידים להיעלם. בשנת 2005 הוצף חצי מהאי בולה בבנגלדש, והותיר 500 אלף בני אדם ללא בית. בנגלדש צפויה לאבד 20 אחוזים משטחה עד לשנת 2030. האי קיריבטי שבאוקיאנוס השקט, הסמוך לטובאלו, עתיד לשקוע. גם איים בפפואה גיניאה החדשה. גם האיים המלדיביים שבאוקיינוס ההודי.
ארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM) פירסם לאחרונה דו"ח על הקשר בין שינוי אקלים לבין הגירה. שקיעה של יבשות, שטפונות, מידבור, מחסור במשקעים לחקלאות והדלדלות מי השתיה הופכים אזורים לבלתי אפשריים למחיה. הערכות הן שכ-19.2 מיליון בני אדם הם פליטי אקלים. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם מעריך, שעד לשנת 2050 יגדל מספרם ל-150 מיליון. ארגון ההגירה הבין-לאומי מעריך שמספרם יכול להגיע באותה עת ל-250 מיליון (אחד מכל 45 בני אדם בעולם, לפי הערכות אלה, יעקר בשל שינוי אקלים). יש שמעריכים שאף למעלה מכך. למעשה, כבר כיום יותר אנשים נאלצים להגר בשל פגעי אקלים מאשר בשל פגעי מלחמות (ובל נטעה: שינוי אקלים גורמים גם למלחמות).
המאמצים הבין-לאומיים מופנים ליצירתם של מנגנונים למניעת ההתחממות הגלובאלית. בכך עוסקת אמנת קיוטו, ובכך עסקה ועידת באלי, שהתכנסה באינדונזיה בדצמבר האחרון. הוחלט על הצורך ביצירת הסכם בין-לאומי חדש עד לשנת 2009 להתמודדות עם משבר האקלים.
לצד הצורך במציאת פתרונות להתחממות הגלובאלית יש לייצר מנגנונים בין-לאומיים לטיפול בפליטי אקלים, אשר בניגוד לפליטים פוליטיים טרם הוכרו על ידי המשפט הבין-לאומי כמי שזכאים להגנה. אותם רציונאלים שהובילו לאימוצה של אמנת הפליטים – להגן על חייהם של בני אדם; לסייע להם להיחלץ מאזורי סכנה; ולאפשר להם לשקם את חייהם – חלים גם על פליטי אקלים. עדכון (אוקטובר 2008): גם ה-Forced Migration Review בחר להקדיש גליון ל- Climate change and displacement.
