דרכונים ותעודות זהות למי שאינם מתגוררים בישראל
על פי פסיקת בג"ץ, משרד הפנים רשאי לסרב להנפיק דרכון לאזרח ישראלי, שאינו מקיים זיקה הדוקה לישראל. משרד הפנים רשאי לתת לאזרח שלא השתקע בישראל דרכון לתקופה קצרה או תעודת מעבר במקום דרכון.
התנועה בין מדינות באמצעות תעודת מעבר ("לסה פסה", אם תהיתם) אינה פשוטה. מי שמחזיק בה אינו נהנה מקשרי החוץ של ישראל, ולכן עליו לקבל מבעוד מועד אשרות כניסה למדינות, שהכניסה אליהן עם דרכון ישראלי אינה מצריכה זאת. כך גם באשר לתעודת זהות - בג"ץ פסק, כי הוראות החוק אינן מסתפקות בכך, שאדם הוא אזרח ישראלי לעניין קבלתה של תעודת זהות. עליו להימצא בישראל.
התנועה בין מדינות באמצעות תעודת מעבר ("לסה פסה", אם תהיתם) אינה פשוטה. מי שמחזיק בה אינו נהנה מקשרי החוץ של ישראל, ולכן עליו לקבל מבעוד מועד אשרות כניסה למדינות, שהכניסה אליהן עם דרכון ישראלי אינה מצריכה זאת. כך גם באשר לתעודת זהות - בג"ץ פסק, כי הוראות החוק אינן מסתפקות בכך, שאדם הוא אזרח ישראלי לעניין קבלתה של תעודת זהות. עליו להימצא בישראל.
עם זאת, לא הרי קבלת תעודת זהות על ידי מי שמתגורר מחוץ לישראל, כהרי נטילת תעודת הזהות ממי שעבר להתגורר מחוץ לישראל. בג"ץ רשם לפניו את הצהרתו של שר הפנים, ולפיה ככלל הוא "אינו נוהג ליטול תעודות זהות מאזרחי המדינה או מבעלי רישיון לישיבת קבע גם אם אין הם מתגוררים דרך קבע בישראל". על רקע הצהרה זו הניח בג"ץ, כי "הנושא כולו יוסדר בנוהל מתאים בהקדם".
פוסט זה התעדכן ביום 12.3.2010