הסנאט האמריקאי אישר: נשאי HIV יוכלו להגר לארה"ב
מאת: אריק מילמן, הוועד למלחמה באיידס
בהצבעה היסטורית, עם 80 תומכים ו-16 מתנגדים, אישר הסנאט האמריקאי בשבוע שעבר את תוכנית PEPFAR (התכנית הנשיאותית בארה"ב למיגור מגיפת האיידס בעולם). התוכנית שאושרה כוללת סעיף המבטל את האיסור על כניסת אנשים החיים עם HIV לגבולות ארה"ב. אם בית הנבחרים האמריקאי יאשר את התוכנית בנוסח זה, כל אדם החי עם HIV יוכל להיכנס לארה"ב ולהגר אליה.
ארה"ב היא אחת מ-12 המדינות אשר חוקיהן אוסרים על אנשים החיים עם HIV להיכנס אליהן הן לצרכי תיירות והן לצרכי הגירה (המדינות האחרות הן ערב הסעודית, סודן, לוב, דרום קוריאה, עיראק, קטאר, ארמניה, רוסיה, מולדובה, ברוניי דארוסלאם וסולטנות עומאן). אפילו סין, מעוז השמרנות, החליטה לבטל את האיסור בשנה החולפת, ככל הנראה משום שבדרך זו תוכל להימנע מתקריות בינלאומיות נוספות בטרם האולימפיאדה בבייג'ין.
בהצבעה היסטורית, עם 80 תומכים ו-16 מתנגדים, אישר הסנאט האמריקאי בשבוע שעבר את תוכנית PEPFAR (התכנית הנשיאותית בארה"ב למיגור מגיפת האיידס בעולם). התוכנית שאושרה כוללת סעיף המבטל את האיסור על כניסת אנשים החיים עם HIV לגבולות ארה"ב. אם בית הנבחרים האמריקאי יאשר את התוכנית בנוסח זה, כל אדם החי עם HIV יוכל להיכנס לארה"ב ולהגר אליה.
ארה"ב היא אחת מ-12 המדינות אשר חוקיהן אוסרים על אנשים החיים עם HIV להיכנס אליהן הן לצרכי תיירות והן לצרכי הגירה (המדינות האחרות הן ערב הסעודית, סודן, לוב, דרום קוריאה, עיראק, קטאר, ארמניה, רוסיה, מולדובה, ברוניי דארוסלאם וסולטנות עומאן). אפילו סין, מעוז השמרנות, החליטה לבטל את האיסור בשנה החולפת, ככל הנראה משום שבדרך זו תוכל להימנע מתקריות בינלאומיות נוספות בטרם האולימפיאדה בבייג'ין.
אין שום ראיה מדעית התומכת באיסור כניסה כדרך יעילה למניעת התפשטות של HIV או ככלי לבקרה ולצמצום הוצאות של מערכת הבריאות הציבורית. החוק שאוסר על כניסת אנשים החיים עם HIV לארה"ב נולד באווירת הפחד והסטיגמה שאפפה את מחלת האיידס בשנות השמונים. הסנאטור ג'סי הלמס, שמרן קיצוני ואחד המתנגדים הגדולים לקהילה ההומו-לסבית ולמאבק האפרו-אמריקאי לשוויון, הציע בשנת 1987 את האיסור כתיקון לחוק שנועד לממן את הטיפול האנטי-רטרו-נגיפי, שהיה מקובל באותה התקופה (זידוודין – AZT). החוק עבר בקונגרס כמעט פה אחד כחלק מעסקה פוליטית, שנועדה לשמר את המימון ל-AZT.
בחודש אפריל 1989 מחנך הולנדי שעוסק בתחום האיידס נכלא למספר ימים בסנט פול, מינסוטה, כאשר ניסה להיכנס לארה"ב וה-AZT נמצא במזוודתו. הוא הגיע לארה"ב כדי להשתתף בועידה לרטרו-נגיפים וזיהומים אופורטוניסטיים שהתקיימה בסן-פרנסיסקו. מעצרו גרם לזעם בזירה הבין-לאומית ולחרם של הועידה בשנת 1990. שום ועידה בינלאומית שעסקה ב-HIV/איידס לא התקיימה מאז בארה"ב. בחודש אוקטובר 1992 נכלאו בהסגר כ-100 תושבי האיטי בבסיס צבאי של ארה"ב בחוף גואנטנמו. הדבר הצית שוב את זעמן של קהילות בעולם והוציא את ארגוני זכויות האדם לרחובות.
בשנת 1993 עוגן האיסור בחקיקה של הקונגרס. כבר אז היה ברור לכל, כי אין בכך שום היגיון ותועלת. הנשיא דאז, ביל קלינטון, התנגד לאיסור, כאשר זה הוצע על ידי מספר סנאטורים. למרות התנגדותו חתם על החוק, לאחר שהתומכים צירפו להצעה מספר תוכניות בריאות שקלינטון תמך בהן. הצעד זכה לביקורת חריפה מצד פעילי זכויות הקהילה ההומו-לסבית ופעילים למען זכויות האנשים החיים עם HIV.
את ההצעה לביטול החוק הביאו בפני הסנאט הסנאטורים ג'ון קרי וגורדון סמית'. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים בתהליך האישור מחדש של ה-PEPFER. במסגרת החוק הקיים HIV הוא המצב הרפואי היחיד שנכלל באופן מפורש תחת חוקי ההגירה וההתאזרחות של ארה"ב. התיקון של קרי וסמית' מבקש להפוך את HIV ממחלה שיש לגביה חקיקה ייחודית למחלה אשר אינה שונה מכל מחלה מדבקת אחרת. במילים פשוטות יותר, סמכות ההחלטה לגבי HIV, תעבור כביתר המחלות המדבקות להכרעת מומחי בריאות הציבור, ולא להכרעתם של פקידי ההגירה. בהודעות שמסרו לאחר אישור הסנאט התייחסו הסנאטורים קרי וסמית' לדרך הארוכה שנעשתה למיגורן של ההפליה ושל הסטיגמטיזציה, ולחיסולו של האיסור הדרקוני והמיותר.
על מנת שהתיקון יעבור נחוץ אישורו של בית הנבחרים. על אף שעדיין מוקדם לפתוח את בקבוקי השמפניה, רבים מאמינים, כי הלובי הרחב שהתגבש השנה לטובת העניין יצר לראשונה את האקלים הפוליטי המתאים לאימוץ התיקון של קרי וסמית' גם על ידי בית הנבחרים.
ומה אצלנו? חוק עובדים זרים קובע, כי לצורך העסקת מהגר עבודה בישראל על המעסיק להציג אישור רפואי, לפיו מהגר העבודה אינו נשא איידס או חולה במחלה. באשר לכניסה לישראל לצורך רכישת מעמד של קבע נשמרת עמימות יחסית, לפחות מצד המדינה והחוק, בעניין נשאי HIV. מי שאינם יהודים נכנסים לישראל ורוכשים בה מעמד מכוח שיקול דעתו של שר הפנים שבחוק הכניסה לישראל. החוק אינו מתייחס למצבם הרפואי של מי שמבקשים לרכוש בישראל מעמד קבוע. יהודים, לעומת זאת, מהגרים לישראל מכוח חוק השבות, שקובע, כי לא תינתן אשרת עולה למי ש"עלול לסכן בריאות הציבור". לא ידוע על מקרה, בו המדינה סירבה לאפשר כניסתו של אדם יהודי בשל נסיבות בריאותיות מסוימות. זה לא מפריע לבקש מאנשים החיים עם HIV לדווח על כך בטפסי ההגירה שהם ממלאים בעת עלייתם ארצה. לוועד למלחמה באיידס ידוע על מקרים בהם יהודים שחיים עם HIV בחרו שלא לדווח על כך בעת עלייתם ארצה מהחשש, כי יעשה שימוש לא נאות במידע זה אשר ימנע מהם את האפשרות להיכנס למדינה ולרכוש בה מעמד.
בחודש אפריל 1989 מחנך הולנדי שעוסק בתחום האיידס נכלא למספר ימים בסנט פול, מינסוטה, כאשר ניסה להיכנס לארה"ב וה-AZT נמצא במזוודתו. הוא הגיע לארה"ב כדי להשתתף בועידה לרטרו-נגיפים וזיהומים אופורטוניסטיים שהתקיימה בסן-פרנסיסקו. מעצרו גרם לזעם בזירה הבין-לאומית ולחרם של הועידה בשנת 1990. שום ועידה בינלאומית שעסקה ב-HIV/איידס לא התקיימה מאז בארה"ב. בחודש אוקטובר 1992 נכלאו בהסגר כ-100 תושבי האיטי בבסיס צבאי של ארה"ב בחוף גואנטנמו. הדבר הצית שוב את זעמן של קהילות בעולם והוציא את ארגוני זכויות האדם לרחובות.
בשנת 1993 עוגן האיסור בחקיקה של הקונגרס. כבר אז היה ברור לכל, כי אין בכך שום היגיון ותועלת. הנשיא דאז, ביל קלינטון, התנגד לאיסור, כאשר זה הוצע על ידי מספר סנאטורים. למרות התנגדותו חתם על החוק, לאחר שהתומכים צירפו להצעה מספר תוכניות בריאות שקלינטון תמך בהן. הצעד זכה לביקורת חריפה מצד פעילי זכויות הקהילה ההומו-לסבית ופעילים למען זכויות האנשים החיים עם HIV.
את ההצעה לביטול החוק הביאו בפני הסנאט הסנאטורים ג'ון קרי וגורדון סמית'. מדובר באחד המרכיבים המרכזיים בתהליך האישור מחדש של ה-PEPFER. במסגרת החוק הקיים HIV הוא המצב הרפואי היחיד שנכלל באופן מפורש תחת חוקי ההגירה וההתאזרחות של ארה"ב. התיקון של קרי וסמית' מבקש להפוך את HIV ממחלה שיש לגביה חקיקה ייחודית למחלה אשר אינה שונה מכל מחלה מדבקת אחרת. במילים פשוטות יותר, סמכות ההחלטה לגבי HIV, תעבור כביתר המחלות המדבקות להכרעת מומחי בריאות הציבור, ולא להכרעתם של פקידי ההגירה. בהודעות שמסרו לאחר אישור הסנאט התייחסו הסנאטורים קרי וסמית' לדרך הארוכה שנעשתה למיגורן של ההפליה ושל הסטיגמטיזציה, ולחיסולו של האיסור הדרקוני והמיותר.
על מנת שהתיקון יעבור נחוץ אישורו של בית הנבחרים. על אף שעדיין מוקדם לפתוח את בקבוקי השמפניה, רבים מאמינים, כי הלובי הרחב שהתגבש השנה לטובת העניין יצר לראשונה את האקלים הפוליטי המתאים לאימוץ התיקון של קרי וסמית' גם על ידי בית הנבחרים.
ומה אצלנו? חוק עובדים זרים קובע, כי לצורך העסקת מהגר עבודה בישראל על המעסיק להציג אישור רפואי, לפיו מהגר העבודה אינו נשא איידס או חולה במחלה. באשר לכניסה לישראל לצורך רכישת מעמד של קבע נשמרת עמימות יחסית, לפחות מצד המדינה והחוק, בעניין נשאי HIV. מי שאינם יהודים נכנסים לישראל ורוכשים בה מעמד מכוח שיקול דעתו של שר הפנים שבחוק הכניסה לישראל. החוק אינו מתייחס למצבם הרפואי של מי שמבקשים לרכוש בישראל מעמד קבוע. יהודים, לעומת זאת, מהגרים לישראל מכוח חוק השבות, שקובע, כי לא תינתן אשרת עולה למי ש"עלול לסכן בריאות הציבור". לא ידוע על מקרה, בו המדינה סירבה לאפשר כניסתו של אדם יהודי בשל נסיבות בריאותיות מסוימות. זה לא מפריע לבקש מאנשים החיים עם HIV לדווח על כך בטפסי ההגירה שהם ממלאים בעת עלייתם ארצה. לוועד למלחמה באיידס ידוע על מקרים בהם יהודים שחיים עם HIV בחרו שלא לדווח על כך בעת עלייתם ארצה מהחשש, כי יעשה שימוש לא נאות במידע זה אשר ימנע מהם את האפשרות להיכנס למדינה ולרכוש בה מעמד.
