צה"ל מגרש פליטים למצרים. מצרים מחזירה אותם למדינות מהן נמלטו
בסוף השבוע האחרון החלו מגיעות ידיעות, לפיהן צה"ל שב להחזיר פליטים (בהם ילדים) שחצו את גבול ישראל-מצרים למצרים בסמוך לאחר הגעתם. ארגוני זכויות האדם (מוקד סיוע לעובדים זרים, התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב, האגודה לזכויות האזרח, המרכז לפלורליזם יהודי, רופאים לזכויות אדם ואס"ף), שעתרו לפני כשנה בעניין זה לבג"ץ, מיהרו לפנות לבית המשפט בבקשה לצו ביניים, שיורה לשר הביטחון להימנע מהמשך "ההחזרות החמות" עד להכרעה בעתירה.
בתגובה שהוגשה היום לבג"ץ הודתה המדינה, כי בין סוף השבוע שעבר לבין סוף השבוע האחרון, הוחזרו למצרים 91 פליטים אפריקאים, וזאת ללא שנבדקה בקשתם למקלט, וללא שהובטח שבמצרים לא יאונה להם כל רע, ושלא יגורשו למדינות מהן נמלטו. תא"ל יואל סטריק מפיקוד הדרום של צה"ל הודה בתצהירו לבג"ץ, כי ארעה "תקלה נקודתית", ובשל כך לא נערכו שימועים לפליטים. עם זאת, תא"ל סטריק הודיע, כי החיילים יתודרכו כיצד "לתשאל" פליטים, וכי תימשך החזרתם של פליטים למצרים לפי מדיניות "ההחזרה החמה" סמוך לאחר שעברו את הגבול.
תא"ל סטריק הצהיר בפני בג"ץ עוד, כי החזרתם של הפליטים מתואמת עם המצרים, והמוחזרים יטופלו על ידי "מערכת המשפט המקומית". עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הבוקר, כי מצרים הודיעה על כוונתה להחזיר את הפליטים – נתיני סודאן, אריתריאה וסומליה – למדינותיהם.
מדיניות "ההחזרה החמה" מפרה באופן בוטה את מחויבויותיה של מדינת ישראל כלפי פליטים, ובראשן את האיסור להחזיר פליטים למקום שם נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם או שם הם עלולים ליפול קורבנות לעינויים. "אין ישראל יכולה לרחוץ בניקיון כפיה בהבטיחה כי המדינה שאליה יגורש אדם לא תפגע בו", פסק נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בשנת 1995, "על ישראל להוסיף ולהבטיח כי אותה מדינה לא תגרש את המגורש למדינה אחרת אשר עשויה לפגוע בו. על כן גירוש למדינה שלישית צריך להיות מלווה באפשרות לסמוך על כך כי אותה מדינה מצדה לא תגרש את המגורש למדינה שבה יהיו חייו או חירותו נתונים בסכנה." ניסיון העבר הלא רחוק מלמד, כי החזרות כאלה עלולות חלילה, להעמיד בסכנה את שלומם, חירותם וחייהם של המוחזרים.
עתירת ארגוני זכויות האדם הוגשה בחודש אוגוסט 2007 לאחר שישראל החזירה למצרים 48 פליטים, ובהם פליטים מדרפור שבסודן, ללא שהותר להם להגיש בקשות למקלט, ללא שניתנה להם גישה לנציבות האו"ם לפליטים וללא עריכת בדיקה מקדימה בדבר קיומה של סכנת חיים או סכנה לחירותם כתוצאה מהחזרה זו. כדי להצדיק את "ההחזרה החמה" ("החזרה מתואמת מיידית", כלשון פרקליטות המדינה) נאחזה ישראל ב"הבנות" מעורפלות בעל פה בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין נשיא מצרים, חוסני מובארכ. כיום ידועות תוצאותיה ההרסניות של "החזרה חמה" זו: הפליטים נכלאו במצרים חודשים ארוכים ללא שהותרה גישה אליהם לנציגי נציבות האו"ם לפליטים, לעורכי דין או לארגוני זכויות אדם. ידוע, כי חלק מהם גורשו לסודן, שם צפויה להם סכנת חיים. גורלם של האחרים נותר בלתי ידוע.
בחודשים האחרונים מצרים עוצרת פליטים ומבקשי מקלט ומגרשת אותם לארצותיהם תוך התעלמות מן הסכנה הצפויה להם שם. חיילים מצרים יורים בגבול במבקשי מקלט המנסים לעזוב את מצרים, אף שהם אינם מהווים כל סכנה לביטחון מצרים.
שר הביטחון, אהוד ברק, אחראי להבטחת שלומם של הפליטים. אף שהצהיר מספר פעמים בפני בג"ץ, כי הוא ער לחובה שלא לסכן את חייהם של הפליטים, וכי לא יגרשו אנשים למצרים ללא קבלת בטוחות מתאימות לשלומם ולכך שמצרים לא תגרשם למקום סכנה, צה"ל שב לעשות זאת. עדכון (2.9.2008): נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, דחתה את בקשת הארגונים לצו ביניים, והתירה לפעול "על פי הנוהל שנקבע" בפיקוח "הדרגים הגבוהים ביותר".
בתגובה שהוגשה היום לבג"ץ הודתה המדינה, כי בין סוף השבוע שעבר לבין סוף השבוע האחרון, הוחזרו למצרים 91 פליטים אפריקאים, וזאת ללא שנבדקה בקשתם למקלט, וללא שהובטח שבמצרים לא יאונה להם כל רע, ושלא יגורשו למדינות מהן נמלטו. תא"ל יואל סטריק מפיקוד הדרום של צה"ל הודה בתצהירו לבג"ץ, כי ארעה "תקלה נקודתית", ובשל כך לא נערכו שימועים לפליטים. עם זאת, תא"ל סטריק הודיע, כי החיילים יתודרכו כיצד "לתשאל" פליטים, וכי תימשך החזרתם של פליטים למצרים לפי מדיניות "ההחזרה החמה" סמוך לאחר שעברו את הגבול.
תא"ל סטריק הצהיר בפני בג"ץ עוד, כי החזרתם של הפליטים מתואמת עם המצרים, והמוחזרים יטופלו על ידי "מערכת המשפט המקומית". עם זאת, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הבוקר, כי מצרים הודיעה על כוונתה להחזיר את הפליטים – נתיני סודאן, אריתריאה וסומליה – למדינותיהם.
מדיניות "ההחזרה החמה" מפרה באופן בוטה את מחויבויותיה של מדינת ישראל כלפי פליטים, ובראשן את האיסור להחזיר פליטים למקום שם נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם או שם הם עלולים ליפול קורבנות לעינויים. "אין ישראל יכולה לרחוץ בניקיון כפיה בהבטיחה כי המדינה שאליה יגורש אדם לא תפגע בו", פסק נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק בשנת 1995, "על ישראל להוסיף ולהבטיח כי אותה מדינה לא תגרש את המגורש למדינה אחרת אשר עשויה לפגוע בו. על כן גירוש למדינה שלישית צריך להיות מלווה באפשרות לסמוך על כך כי אותה מדינה מצדה לא תגרש את המגורש למדינה שבה יהיו חייו או חירותו נתונים בסכנה." ניסיון העבר הלא רחוק מלמד, כי החזרות כאלה עלולות חלילה, להעמיד בסכנה את שלומם, חירותם וחייהם של המוחזרים.
עתירת ארגוני זכויות האדם הוגשה בחודש אוגוסט 2007 לאחר שישראל החזירה למצרים 48 פליטים, ובהם פליטים מדרפור שבסודן, ללא שהותר להם להגיש בקשות למקלט, ללא שניתנה להם גישה לנציבות האו"ם לפליטים וללא עריכת בדיקה מקדימה בדבר קיומה של סכנת חיים או סכנה לחירותם כתוצאה מהחזרה זו. כדי להצדיק את "ההחזרה החמה" ("החזרה מתואמת מיידית", כלשון פרקליטות המדינה) נאחזה ישראל ב"הבנות" מעורפלות בעל פה בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין נשיא מצרים, חוסני מובארכ. כיום ידועות תוצאותיה ההרסניות של "החזרה חמה" זו: הפליטים נכלאו במצרים חודשים ארוכים ללא שהותרה גישה אליהם לנציגי נציבות האו"ם לפליטים, לעורכי דין או לארגוני זכויות אדם. ידוע, כי חלק מהם גורשו לסודן, שם צפויה להם סכנת חיים. גורלם של האחרים נותר בלתי ידוע.
בחודשים האחרונים מצרים עוצרת פליטים ומבקשי מקלט ומגרשת אותם לארצותיהם תוך התעלמות מן הסכנה הצפויה להם שם. חיילים מצרים יורים בגבול במבקשי מקלט המנסים לעזוב את מצרים, אף שהם אינם מהווים כל סכנה לביטחון מצרים.
שר הביטחון, אהוד ברק, אחראי להבטחת שלומם של הפליטים. אף שהצהיר מספר פעמים בפני בג"ץ, כי הוא ער לחובה שלא לסכן את חייהם של הפליטים, וכי לא יגרשו אנשים למצרים ללא קבלת בטוחות מתאימות לשלומם ולכך שמצרים לא תגרשם למקום סכנה, צה"ל שב לעשות זאת. עדכון (2.9.2008): נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, דחתה את בקשת הארגונים לצו ביניים, והתירה לפעול "על פי הנוהל שנקבע" בפיקוח "הדרגים הגבוהים ביותר".
