מעצר לצורך מעצר
מאז תוקן החוק בשנת 2001 אין מגרשים עוד שוהים שלא כדין מישראל ואין מחזיקים אותם במעצר. כלומר, ודאי שעושים זאת, ואפילו במרץ רב, אלא שהגירוש שבחוק הפך ל"הרחקה" והמעצר ל"משמורת" ("לביטוי גירוש קונוטציות היסטוריות לא נעימות", הסביר השופט אליקים רובינשטיין את מכבסת המילים).
גירוש ("הרחקה") ומעצר ("משמורת") הם עניינים הכרוכים זה בזה. מטרת המעצר להבטיח את הגירוש, ולהפסיק את השהייה הבלתי חוקית. המעצר אינו עונשי, ולכן כשאין אפשרות לגרש – אין הצדקה להמשך החזקה במעצר.
ומה בשעה שאין עוד צו גירוש? האם יבוטל צו המעצר? לא בהכרח. התפיסה המעוותת של הרשויות, כי חירותם של מהגרים הפקר וכי מקומם הטבעי בכלא, מביאה בהכרח לתוצאות אבסורדיות, כמו בפסק דינה של השופטת שרה גדות מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שניתן היום.
בחודש מאי האחרון הוצא נגד וונדי מינלו, אזרחית אתיופיה, צו גירוש בגין שהייה שלא כדין, ועימו ניתן צו מעצר. כיוון שלמינלו אין דרכון, יש קושי לגרשה. היא הגישה בקשה לדרכון, ואולם שגרירות אתיופיה הודיעה, שהנפקת הדרכון תיארך חודשים. על פי חוק, אדם שמשתף פעולה עם גירושו אמור להיות משוחרר ממעצר לאחר ששים ימים, אם גירושו אינו מתאפשר. רק על רקע זה היה על משרד הפנים לשחרר את מינלו לפני חודשים, ואולם כיום העיקר אינו בכך.
על פי החלטת משרד הפנים, מינלו כלל אינה אמורה להיות מגורשת. יש לה בן זוג ישראלי, עימו היא חיה בשמונה השנים האחרונות, והם מתעתדים להינשא. לפני כשלושה שבועות, בעודה במעצר, ערך משרד הפנים למינלו ולבן זוגה שימוע, והחליט לקבל את בקשתם, להסדיר את מעמדה של מינלו כזוגתו של אזרח ישראלי ולהקנות לה רישיון ישיבה בישראל. כפועל יוצא, ביטל את צו הגירוש.
ומה על המעצר? משרד הפנים סרב לשחרר את מינלו, משום שאין לה דרכון. נטען (כפי שמשרד הפנים טוען חדשות לבקרים), שאין לשחרר את מי שאינה מחזיקה במסמך מזהה, משום שללא מסמך מזהה היא עלולה להיעלם (יונתן נוהג להסביר, שהטיעון הזה מופרך מיסודו: כיצד הימצאותה של תעודה מפריעה לאדם להיעלם? ואם העדר תעודה אכן מסייע להיעלם, מה מונע מאדם שיש לו תעודה מזהה, ששוחרר ממעצר, להשליך את התעודה רגע לאחר שחרורו?). השופטת גדות סברה שמינלו לא תיעלם, משום שיש לה בן זוג, וששיחרורה מתעכב שלא עקב מחדלה מעל לששים ימים. לכן, שיחררה אותה בערבות כספית של עשרת אלפים ש"ח.
לאיזה צורך, למען השם, נדרשה ערבות? הערבות היא תחליף למעצר, וכמו המעצר אמורה להבטיח דבר אחד ויחיד: שמינלו תצא מן הארץ. אלא שצו הגירוש בוטל, ומינלו, על פי החלטת משרד הפנים, אמורה לרכוש מעמד ואינה נדרשת עוד לצאת מן הארץ. איזה אבסורד.
גירוש ("הרחקה") ומעצר ("משמורת") הם עניינים הכרוכים זה בזה. מטרת המעצר להבטיח את הגירוש, ולהפסיק את השהייה הבלתי חוקית. המעצר אינו עונשי, ולכן כשאין אפשרות לגרש – אין הצדקה להמשך החזקה במעצר.
ומה בשעה שאין עוד צו גירוש? האם יבוטל צו המעצר? לא בהכרח. התפיסה המעוותת של הרשויות, כי חירותם של מהגרים הפקר וכי מקומם הטבעי בכלא, מביאה בהכרח לתוצאות אבסורדיות, כמו בפסק דינה של השופטת שרה גדות מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שניתן היום.
בחודש מאי האחרון הוצא נגד וונדי מינלו, אזרחית אתיופיה, צו גירוש בגין שהייה שלא כדין, ועימו ניתן צו מעצר. כיוון שלמינלו אין דרכון, יש קושי לגרשה. היא הגישה בקשה לדרכון, ואולם שגרירות אתיופיה הודיעה, שהנפקת הדרכון תיארך חודשים. על פי חוק, אדם שמשתף פעולה עם גירושו אמור להיות משוחרר ממעצר לאחר ששים ימים, אם גירושו אינו מתאפשר. רק על רקע זה היה על משרד הפנים לשחרר את מינלו לפני חודשים, ואולם כיום העיקר אינו בכך.
על פי החלטת משרד הפנים, מינלו כלל אינה אמורה להיות מגורשת. יש לה בן זוג ישראלי, עימו היא חיה בשמונה השנים האחרונות, והם מתעתדים להינשא. לפני כשלושה שבועות, בעודה במעצר, ערך משרד הפנים למינלו ולבן זוגה שימוע, והחליט לקבל את בקשתם, להסדיר את מעמדה של מינלו כזוגתו של אזרח ישראלי ולהקנות לה רישיון ישיבה בישראל. כפועל יוצא, ביטל את צו הגירוש.
ומה על המעצר? משרד הפנים סרב לשחרר את מינלו, משום שאין לה דרכון. נטען (כפי שמשרד הפנים טוען חדשות לבקרים), שאין לשחרר את מי שאינה מחזיקה במסמך מזהה, משום שללא מסמך מזהה היא עלולה להיעלם (יונתן נוהג להסביר, שהטיעון הזה מופרך מיסודו: כיצד הימצאותה של תעודה מפריעה לאדם להיעלם? ואם העדר תעודה אכן מסייע להיעלם, מה מונע מאדם שיש לו תעודה מזהה, ששוחרר ממעצר, להשליך את התעודה רגע לאחר שחרורו?). השופטת גדות סברה שמינלו לא תיעלם, משום שיש לה בן זוג, וששיחרורה מתעכב שלא עקב מחדלה מעל לששים ימים. לכן, שיחררה אותה בערבות כספית של עשרת אלפים ש"ח.
לאיזה צורך, למען השם, נדרשה ערבות? הערבות היא תחליף למעצר, וכמו המעצר אמורה להבטיח דבר אחד ויחיד: שמינלו תצא מן הארץ. אלא שצו הגירוש בוטל, ומינלו, על פי החלטת משרד הפנים, אמורה לרכוש מעמד ואינה נדרשת עוד לצאת מן הארץ. איזה אבסורד.
