מקיין, אובמה והמהגרים
בעוד ארבעה ימים, אם ירצה השם ואם תרצה פלורידה, זה יהיה מאחורינו. הסיקור המייגע, הפרשנויות הממוחזרות, החיוכים המסוכרים של המועמדים והקריצות האוויליות של שרה פיילין. בעוד ארבעה ימים נדע מי יושלך אל פח האשפה של ההיסטוריה, ומי יחליף את האיש המוזר שפלש אל הבית הלבן לפני שמונה שנים בחסות בית המשפט העליון של ארה"ב.
בעוד שבמדינות אירופה עומדות במרכזן של מערכות בחירות רבות שאלות הנוגעות להגירה, במערכת הבחירות האמריקאית קשה לשמוע קולות בנושא זה, נוכח השתלטות "המלחמה בטרור" והמשבר הכלכלי על מרכז הבמה. ובכל זאת, כשמחפשים אפשר למצוא מה יש לשני המועמדים לומר על הגירה.
אובמה מבטיח באתר האינטרנט שלו שישמור על גבולות בטוחים באמצעות תוספת כוח אדם, תשתית וטכנולוגיה בגבולות ובמעברי הגבול; שיתקן את מערכת ההגירה הבלתי מתפקדת, ויגדיל את מספר המהגרים החוקיים כדי למנוע הפרדה בין בני משפחה וכדי למלא משרות שמעסיקים אינם מצליחים לאייש; שיפגע בתמריץ להיכנס לארה"ב ללא היתר באמצעות פשיטות על מקומות עבודה, המעסיקים שוהים שלא כדין; שיתמוך במערכת שתאפשר לשוהים שלא כדין מסוימים "לצאת מן הצללים", לשלם קנס, ללמוד אנגלית ולהגיש בקשת התאזרחות; ושיקדם פיתוח כלכלי במקסיקו כדי לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית משם.
מקיין מבטיח גם הוא באתר האינטרנט שלו שישמור על גבולות בטוחים; שייצור מערכת אמינה לזיהוי עובדים השוהים בארה"ב שלא כדין כדי להעמיד לדין את מעסיקיהם; שייצור תכנית לייבוא מהגרי עבודה זמניים, תוך הגנה על העובדים האמריקאיים ותוך יצירת הזדמנות לחלקם להפוך לתושבי קבע בארה"ב; שיגרש את כל השוהים שלא כדין בעלי הרקע הפלילי, אך יאפשר לשוהים שלא כדין שאין להם רקע כזה להירשם, ללמוד אנגלית, לשלם קנסות ומסים ולהיכנס למסלול קבלת אזרחות; שיפעל לאיחוד משפחות של מהגרים; ושיטפל במהירות בעניין מעמדם של שוהים שלא כדין, שהגיעו לארה"ב בהיותם קטינים.
לאחר שקראתי את הדברים באתרים של שני המועמדים חשבתי לעצמי: "הללויה", כתבתי את הפוסט הזה, והכתרתי אותו במלים "מצא את ההבדלים". אבל אז החלטתי לעיין גם במצעי המפלגות לבחירות 2008, שאושרו בועידות המפלגות שהתכנסו לאחרונה, ושיניתי את הכותרת. מצע המפלגה הדמוקרטית חוזר על הדברים שמופיעים באתר האינטרנט של אובמה. מצע המפלגה הרפובליקנית, לעומת זאת, מוסיף כמה פרטים. המצע הרפובליקני מבטיח לנו לבטל החלטות של בתי המשפט ש"הפכו את הגירוש מארה"ב להליך כל כך קשה"; לשלול מימון פדרלי למדינות ורשויות מקומיות המשמשות "ערי מקלט" לשוהים שלא כדין, מאפשרות להם לקבל רישיונות נהיגה, נותנות להם הנחה בשכר הלימוד באוניברסיטאות ציבוריות או מעניקות להם זכויות חברתיות; ולקדם בברכה פליטים. אבל יש המשך – לא כל פליט, המצע מדגיש. לא יתקבלו פליטים על רקע "סגנון חיים" (lifestyle) או סיבות לא פוליטיות אחרות. בקוד הרפובליקני, אי קבלת פליטים על רקע "סגנון חיים", פירושו אי קבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים, הנרדפים במדינות מוצאם על רקע נטייתם המינית.
והדבר המרכזי: כאמור, באתר האינטרנט של מקיין נכתב שהוא תומך בגירוש שוהים שלא כדין בעלי רקע פלילי והכנסת כל היתר למסלול להסדרת מעמדם. במצע המפלגה הרפובליקנית, לעומת זאת, נכתב: "We oppose amnesty", ומיד לאחר מכן נכתב שליגליזציה של שוהים שלא כדין היא פגיעה בשלטון החוק, ושהעם מתנגד לה.
בעוד שבמדינות אירופה עומדות במרכזן של מערכות בחירות רבות שאלות הנוגעות להגירה, במערכת הבחירות האמריקאית קשה לשמוע קולות בנושא זה, נוכח השתלטות "המלחמה בטרור" והמשבר הכלכלי על מרכז הבמה. ובכל זאת, כשמחפשים אפשר למצוא מה יש לשני המועמדים לומר על הגירה.
אובמה מבטיח באתר האינטרנט שלו שישמור על גבולות בטוחים באמצעות תוספת כוח אדם, תשתית וטכנולוגיה בגבולות ובמעברי הגבול; שיתקן את מערכת ההגירה הבלתי מתפקדת, ויגדיל את מספר המהגרים החוקיים כדי למנוע הפרדה בין בני משפחה וכדי למלא משרות שמעסיקים אינם מצליחים לאייש; שיפגע בתמריץ להיכנס לארה"ב ללא היתר באמצעות פשיטות על מקומות עבודה, המעסיקים שוהים שלא כדין; שיתמוך במערכת שתאפשר לשוהים שלא כדין מסוימים "לצאת מן הצללים", לשלם קנס, ללמוד אנגלית ולהגיש בקשת התאזרחות; ושיקדם פיתוח כלכלי במקסיקו כדי לצמצם את ההגירה הבלתי חוקית משם.
מקיין מבטיח גם הוא באתר האינטרנט שלו שישמור על גבולות בטוחים; שייצור מערכת אמינה לזיהוי עובדים השוהים בארה"ב שלא כדין כדי להעמיד לדין את מעסיקיהם; שייצור תכנית לייבוא מהגרי עבודה זמניים, תוך הגנה על העובדים האמריקאיים ותוך יצירת הזדמנות לחלקם להפוך לתושבי קבע בארה"ב; שיגרש את כל השוהים שלא כדין בעלי הרקע הפלילי, אך יאפשר לשוהים שלא כדין שאין להם רקע כזה להירשם, ללמוד אנגלית, לשלם קנסות ומסים ולהיכנס למסלול קבלת אזרחות; שיפעל לאיחוד משפחות של מהגרים; ושיטפל במהירות בעניין מעמדם של שוהים שלא כדין, שהגיעו לארה"ב בהיותם קטינים.
לאחר שקראתי את הדברים באתרים של שני המועמדים חשבתי לעצמי: "הללויה", כתבתי את הפוסט הזה, והכתרתי אותו במלים "מצא את ההבדלים". אבל אז החלטתי לעיין גם במצעי המפלגות לבחירות 2008, שאושרו בועידות המפלגות שהתכנסו לאחרונה, ושיניתי את הכותרת. מצע המפלגה הדמוקרטית חוזר על הדברים שמופיעים באתר האינטרנט של אובמה. מצע המפלגה הרפובליקנית, לעומת זאת, מוסיף כמה פרטים. המצע הרפובליקני מבטיח לנו לבטל החלטות של בתי המשפט ש"הפכו את הגירוש מארה"ב להליך כל כך קשה"; לשלול מימון פדרלי למדינות ורשויות מקומיות המשמשות "ערי מקלט" לשוהים שלא כדין, מאפשרות להם לקבל רישיונות נהיגה, נותנות להם הנחה בשכר הלימוד באוניברסיטאות ציבוריות או מעניקות להם זכויות חברתיות; ולקדם בברכה פליטים. אבל יש המשך – לא כל פליט, המצע מדגיש. לא יתקבלו פליטים על רקע "סגנון חיים" (lifestyle) או סיבות לא פוליטיות אחרות. בקוד הרפובליקני, אי קבלת פליטים על רקע "סגנון חיים", פירושו אי קבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים, הנרדפים במדינות מוצאם על רקע נטייתם המינית.
והדבר המרכזי: כאמור, באתר האינטרנט של מקיין נכתב שהוא תומך בגירוש שוהים שלא כדין בעלי רקע פלילי והכנסת כל היתר למסלול להסדרת מעמדם. במצע המפלגה הרפובליקנית, לעומת זאת, נכתב: "We oppose amnesty", ומיד לאחר מכן נכתב שליגליזציה של שוהים שלא כדין היא פגיעה בשלטון החוק, ושהעם מתנגד לה.
