קו-לו-לו

סוף סוף קצת נחת.

בעודנו ממתינים להחלטת בג"ץ בבקשת ביזיון בית המשפט, שהגישו ארגוני זכויות האדם בעניין אי קיומו של פסק הדין שפסל את "הסדר הכבילה" (ההסדר, לפיו מופקע רישיון הישיבה בישראל של מהגרי עבודה בגין התפטרות, פיטורין או מותו של המעסיק, והם הופכים באחת חשופים למעצר ולגירוש) - שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, לראשונה מאז ניתן פסק הדין בחודש מרץ 2006, הבינה שמשהו כאן לא בסדר.

בפני השופטת ארבל הובאה בקשתו של "קו לעובד" להימנע מגירושה של מהגרת עבודה מסרי לנקה, שאיבדה את מעמדה בישראל בגלל הסדר הכבילה, וזאת עד להכרעה בערעור שהארגון הגיש בשמה לבית המשפט העליון. הערעור הוגש על פסק דינה של שופטת בית המשפט לעניינים מינהלים בתל-אביב, מיכל רובינשטיין, אשר לא מצאה כל דופי בהחלטת משרד הפנים לגרש את מהגרת העבודה (ולא בפעם הראשונה בעניינים שכאלה).

בערעור לבית המשפט העליון נטען, שהחלטת בית המשפט לענייניים מינהליים אינה עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בג"ץ, שקבע שהסדר הכבילה של מהגרי עבודה פסול ובלתי חוקי. משרד הפנים ופרקליטות המדינה, מצידם, כלל לא התבלבלו, ובעזות המצח המאפיינת את התנהלותם מאז ניתן פסק הדין, טענו ש"סיכויי הערעור נמוכים", משום "שיקול הדעת הרחב הנתון בידי המשיב בסוגיות של כניסה לישראל ושהייה בה" ומשום ש"אין לקשור בין המקרה דנן לבין ההלכה", שנפסקה בעניין הסדר הכבילה.

השופטת ארבל דחתה את עמדת משרד הפנים. בהחלטתה להיענות לבקשה שלא לגרש את מהגרת העבודה עד להכרעה בערעור, קבעה השופטת ארבל שהונחה דעתה, שסיכויי הערעור אינם מבוטלים, וזאת משום השאלה המתעוררת בדבר יישום פסק הדין בעניין הסדר הכבילה בהחלטה לגרש את המערערת.