הקופון השמן של משרד הפנים
תגובות לפוסט האחרון, בו דיווחנו שלמשרד הפנים אין לו כל כוונה לחדול מכבילת מהגרי עבודה למעסיקיהם, הפנו את תשומת ליבי להיבט של ההסדר שלא דיברנו בו עד כה. כאחרון סרסורי כוח האדם והתיווך גם משרד הפנים גוזר קופון שמן על גבם של מהגרי עבודה מן העבדות הקרויה כבילה.
כבר סיפרנו, שבהעדר מדיניות והודות להליכים ביורוקרטיים מפרכים גורף לו משרד הפנים אגרות על גבי אגרות מן הממתינים משך חודשים להחלטותיו. משרד הפנים מעניק לממתינים רישיונות ישיבה קצובים בזמן, ביודעו שלא יוכל בפרק הזמן הזה לסיים את הטיפול בבקשותיהם. הממתינים נאלצים לחדש את רישיונותיהם שוב ושוב, ולשלם בכל פעם אגרה, רק משום שמשרד הפנים טרם החליט. בעניין הסדר הכבילה הסחטנות מסודרת ומעוגנת בנהלים. עשיית עושר ולא במשפט שקורבנותיה הם אלפים ודומה שאף רבבות מהגרי עבודה מדי שנה (ומדובר אך ורק באגרות. אף מילה על סכומי העתק שמשרד הפנים משלשל לכיסו מחילוט ערבויות של עשרות אלפי שקלים, שהפקידו מהגרי עבודה שמשרד הפנים עצר, רק משום שהרהיבו עוז בנפשם ועזבו את מעסיקיהם, ואשר שוחררו לאחר מכן בערבות כדי למצוא להם מעסיקים אחרים להיכבל אליהם).
כל מהגר עבודה משלם למשרד הפנים אגרה שנתית בסך 150 ש"ח עבור רישיון ישיבה ועבודה. כפי שכל קוראת וכל קורא של הבלוג יכולים לדקלם מתוך שינה, בחודש מרץ 2006 פסק בג"ץ, שההסדר, לפיו מופקע הרישיון עם סיום יחסי העבודה בין מהגר העבודה לבין מעסיקו הישראלי, אינו חוקי ובטל. ואולם, משרד הפנים בשלו, ואגב כך ממשיך להתעשר.
בהתאם לנהלי הכבילה – שעודם בתוקף, ולפי הודעת משרד הפנים לבג"ץ מראשית השבוע עד כמה שהדברים תלויים בו ימשיכו לעמוד בתוקפם (הגם בשם אחר) – רישיון הישיבה והעבודה של מהגר עבודה פוקע מעצמו עם סיום יחסי העבודה. על מהגר העבודה לפנות בבקשה לקבל רישיון זמני לשהות כתייר למשך שלושים ימים לצורך מציאת מעסיק אחר להיכבל אליו. עבור הרישיון הזמני הוא ישלם למשרד הפנים אגרה בסך 150 ש"ח. אם לא מצא מעסיק, יוכל להאריך את תוקף הרישיון בשלושים ימים נוספים תמורת 150 ש"ח נוספים. כשנמצא לו מעסיק, יקבל רישיון ישיבה ועבודה חדש, וזאת, כמובן, תמורת עוד 150 ש"ח. כלומר, 450 ש"ח זורמים לקופת משרד הפנים משום שרישיון העבודה פוקע עם סיום יחסי העבודה – חרף פסיקת בג"ץ – ותמורת האפשרות להיכבל למעסיק (או בלשונו החצופה של הנוהל החדש שהוצג לבג"ץ: עבור עידכון משרד הפנים בדבר מקום העבודה). מהגר עבודה שלא פועל על פי הנהלים – נעצר ומגורש. אחר יבוא כדי להצטרף למעגל הכבילה והתשלומים.
רבים ממהגרי העבודה עוברים תהליך של כבילה למעסיקים חדשים במשרד הפנים כמה פעמים במהלך שהותם בישראל. ההערכות הן שישנם כתשעים אלף מהגרי עבודה ברישיון בישראל. עשו לבד את החשבון.
כבר סיפרנו, שבהעדר מדיניות והודות להליכים ביורוקרטיים מפרכים גורף לו משרד הפנים אגרות על גבי אגרות מן הממתינים משך חודשים להחלטותיו. משרד הפנים מעניק לממתינים רישיונות ישיבה קצובים בזמן, ביודעו שלא יוכל בפרק הזמן הזה לסיים את הטיפול בבקשותיהם. הממתינים נאלצים לחדש את רישיונותיהם שוב ושוב, ולשלם בכל פעם אגרה, רק משום שמשרד הפנים טרם החליט. בעניין הסדר הכבילה הסחטנות מסודרת ומעוגנת בנהלים. עשיית עושר ולא במשפט שקורבנותיה הם אלפים ודומה שאף רבבות מהגרי עבודה מדי שנה (ומדובר אך ורק באגרות. אף מילה על סכומי העתק שמשרד הפנים משלשל לכיסו מחילוט ערבויות של עשרות אלפי שקלים, שהפקידו מהגרי עבודה שמשרד הפנים עצר, רק משום שהרהיבו עוז בנפשם ועזבו את מעסיקיהם, ואשר שוחררו לאחר מכן בערבות כדי למצוא להם מעסיקים אחרים להיכבל אליהם).
כל מהגר עבודה משלם למשרד הפנים אגרה שנתית בסך 150 ש"ח עבור רישיון ישיבה ועבודה. כפי שכל קוראת וכל קורא של הבלוג יכולים לדקלם מתוך שינה, בחודש מרץ 2006 פסק בג"ץ, שההסדר, לפיו מופקע הרישיון עם סיום יחסי העבודה בין מהגר העבודה לבין מעסיקו הישראלי, אינו חוקי ובטל. ואולם, משרד הפנים בשלו, ואגב כך ממשיך להתעשר.
בהתאם לנהלי הכבילה – שעודם בתוקף, ולפי הודעת משרד הפנים לבג"ץ מראשית השבוע עד כמה שהדברים תלויים בו ימשיכו לעמוד בתוקפם (הגם בשם אחר) – רישיון הישיבה והעבודה של מהגר עבודה פוקע מעצמו עם סיום יחסי העבודה. על מהגר העבודה לפנות בבקשה לקבל רישיון זמני לשהות כתייר למשך שלושים ימים לצורך מציאת מעסיק אחר להיכבל אליו. עבור הרישיון הזמני הוא ישלם למשרד הפנים אגרה בסך 150 ש"ח. אם לא מצא מעסיק, יוכל להאריך את תוקף הרישיון בשלושים ימים נוספים תמורת 150 ש"ח נוספים. כשנמצא לו מעסיק, יקבל רישיון ישיבה ועבודה חדש, וזאת, כמובן, תמורת עוד 150 ש"ח. כלומר, 450 ש"ח זורמים לקופת משרד הפנים משום שרישיון העבודה פוקע עם סיום יחסי העבודה – חרף פסיקת בג"ץ – ותמורת האפשרות להיכבל למעסיק (או בלשונו החצופה של הנוהל החדש שהוצג לבג"ץ: עבור עידכון משרד הפנים בדבר מקום העבודה). מהגר עבודה שלא פועל על פי הנהלים – נעצר ומגורש. אחר יבוא כדי להצטרף למעגל הכבילה והתשלומים.
רבים ממהגרי העבודה עוברים תהליך של כבילה למעסיקים חדשים במשרד הפנים כמה פעמים במהלך שהותם בישראל. ההערכות הן שישנם כתשעים אלף מהגרי עבודה ברישיון בישראל. עשו לבד את החשבון.
תודה לעו"ד יעקב אנוך על הארת נקודה זו
