הפגמים בפעילות בית הדין לביקורת משמורת
השופט רון שפירא מבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, שעל החלטותיו החשובות בעניין מעצרם של ילדים לא מלווים סיפרנו לא פעם, הוציא תחת ידו פסק דין חריף באשר לפעילות בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. מדובר בערכאת הביקורת על המעצר, שפועלת בבתי הכלא, בהם מוחזקים שוהים ללא היתר.
בשורת פסקי דין הנחה השופט שפירא את בית הדין כיצד על ערכאה, העוסקת בחירותם של אנשים, ובפרט בחירותם של קטינים, לפעול, אך בית הדין בשלו. מן הטעם הזה, השופט שפירא החליט לקבל עוד ערעור על החלטת בית הדין בעניינו של ילד לא מלווה, והורה לבית הדין לשוב ולדון בעניינו של הקטין. אגב כך מנה אחד לאחד פגמים בפעילותו של בית הדין:
"הפגם העיקרי בכל הנוגע לניהול הדיון בעניינו של המערער הוא שהתקיימו דיונים וניתנו החלטות בלא שבאי כוחו של המערער, אשר מונו על ידי הלשכה לסיוע משפטי לייצגו, זומנו לדיון ו/או שניתנה להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם בכתב או בכל דרך אחרת, בפני בית הדין, בטרם מתן החלטה. בעניין זה, מוצא אני לנכון להדגיש, כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בליקוי בסיסי בכל שיטת עבודתו של בית הדין. ככל הנראה, כפי שעולה מהדיון בתיק זה, וכפי שעולה משורה ארוכה של דיונים שהובאו בפניי, אין לבית הדין תקנות וסדרי דין ידועים וברורים ואין גם מנגנון מסודר של מזכירות, כפי שיש בבתי משפט. כפועל יוצא מכך, לא מתקיים הליך מסודר של זימון באי כוח מוחזקים במשמורת לדיון בעניינם של המוחזקים. על אף שמוגשות בקשות והודעות על ידי עורכי דין לבית הדין, ועל אף ששמם של עורכי הדין ידוע ודרכי יצירת הקשר עימם ידועות, לא מתבצעים זימונים וגם לא ברור אם כתבי טענות המוגשים לבית הדין מועברים לדיינים. עוד נראה כי לא מתנהל תיק מסודר בו מרוכזות החלטות שניתנו בעבר בעניינו של אותו קטין, לעתים על ידי דיין אחר. עניין זה עולה מפרוטוקולים של דיונים ומהחלטות, אשר מהם ניתן ללמוד כי על אף שמדובר בקטין (במקרה זה, ובמקרים רבים אחרים) שיש לו ייצוג מסודר, לא נוכח בא כוח הקטין בדיון ואין אזכור בהחלטות לטיעונים שהוגשו בכתב. כמו כן, לא ברור מההחלטות אם אכן עמדו לנגד עיני בית הדין החלטות קודמות, במובן זה שההמשכיות של הדיון אינה ברורה. בנסיבות אלו, מדובר בפגם בסיסי היורד לשורשו של עניין. פגם זה של העדר ייצוג בהליך שעניינו בהחזקת קטין במשך חודשים במשמורת, שהיא מעצר לכל דבר ועניין, משמיט את הקרקע תחת חוקיות הדיון וההחלטות שמתקבלות."
עדכון (13.1.2009). פסק דין של השופט שפירא מן הימים האחרונים - בעניין מעצרו של ילד אחר - מוסיף על קודמו:
בשורת פסקי דין הנחה השופט שפירא את בית הדין כיצד על ערכאה, העוסקת בחירותם של אנשים, ובפרט בחירותם של קטינים, לפעול, אך בית הדין בשלו. מן הטעם הזה, השופט שפירא החליט לקבל עוד ערעור על החלטת בית הדין בעניינו של ילד לא מלווה, והורה לבית הדין לשוב ולדון בעניינו של הקטין. אגב כך מנה אחד לאחד פגמים בפעילותו של בית הדין:
"הפגם העיקרי בכל הנוגע לניהול הדיון בעניינו של המערער הוא שהתקיימו דיונים וניתנו החלטות בלא שבאי כוחו של המערער, אשר מונו על ידי הלשכה לסיוע משפטי לייצגו, זומנו לדיון ו/או שניתנה להם ההזדמנות להעלות את טענותיהם בכתב או בכל דרך אחרת, בפני בית הדין, בטרם מתן החלטה. בעניין זה, מוצא אני לנכון להדגיש, כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בליקוי בסיסי בכל שיטת עבודתו של בית הדין. ככל הנראה, כפי שעולה מהדיון בתיק זה, וכפי שעולה משורה ארוכה של דיונים שהובאו בפניי, אין לבית הדין תקנות וסדרי דין ידועים וברורים ואין גם מנגנון מסודר של מזכירות, כפי שיש בבתי משפט. כפועל יוצא מכך, לא מתקיים הליך מסודר של זימון באי כוח מוחזקים במשמורת לדיון בעניינם של המוחזקים. על אף שמוגשות בקשות והודעות על ידי עורכי דין לבית הדין, ועל אף ששמם של עורכי הדין ידוע ודרכי יצירת הקשר עימם ידועות, לא מתבצעים זימונים וגם לא ברור אם כתבי טענות המוגשים לבית הדין מועברים לדיינים. עוד נראה כי לא מתנהל תיק מסודר בו מרוכזות החלטות שניתנו בעבר בעניינו של אותו קטין, לעתים על ידי דיין אחר. עניין זה עולה מפרוטוקולים של דיונים ומהחלטות, אשר מהם ניתן ללמוד כי על אף שמדובר בקטין (במקרה זה, ובמקרים רבים אחרים) שיש לו ייצוג מסודר, לא נוכח בא כוח הקטין בדיון ואין אזכור בהחלטות לטיעונים שהוגשו בכתב. כמו כן, לא ברור מההחלטות אם אכן עמדו לנגד עיני בית הדין החלטות קודמות, במובן זה שההמשכיות של הדיון אינה ברורה. בנסיבות אלו, מדובר בפגם בסיסי היורד לשורשו של עניין. פגם זה של העדר ייצוג בהליך שעניינו בהחזקת קטין במשך חודשים במשמורת, שהיא מעצר לכל דבר ועניין, משמיט את הקרקע תחת חוקיות הדיון וההחלטות שמתקבלות."
עדכון (13.1.2009). פסק דין של השופט שפירא מן הימים האחרונים - בעניין מעצרו של ילד אחר - מוסיף על קודמו:
"ההחלטה מיום 1/12/08 התקבלה בהתייחס לפניית באת כוח המערער, ואולם לא ברור מהאופן שבו רשום פרוטוקול אם אכן התקיים דיון או שמדובר בהחלטה שהיא תגובה לבקשה שהוגשה בכתב. לעניין זה יוער, כי הפרוטוקולים למעשה רשומים באופן שבו לא ניתן לדעת אם אכן מתקיים דיון או שניתנת החלטה, זאת מאחר והמסמך הנושא כותרת פרוטוקול מיום דיון הוא למעשה העתקה של פרוטוקול קודם, כאשר בסיומו מתווספים פרטים הקשורים לדיון האחרון. בצורה זו של עריכת פרוטוקול לא ברור אם בכלל נערך דיון, וספק בפניי כי אכן היה דיון כזה. ככל הנראה נכנס בית הדין למסמך המצוי במחשביו ומוסיף לפרוטוקול שמפרט רשימה של החלטות מתאריכים קודמים, החלטה חדשה. יצויין עוד כי מעיון באותו פרוטוקול מתמשך עולה כי אי הזמנת באת כוח העורר / מוחזק לדיון, היא ככל הנראה שיטת עבודה, מאחר ולא מצאתי באף אחד מהתאריכים המפורטים בפרוטוקולים כי נוכחת בדיון באת כוח העורר. בחלק מהתאריכים נרשם כי בית הדין עיין בבקשתה. שיטת עבודה זו המתעלמת מבאי כוח המוחזקים ולא מזמנת אותם לדיון, פסולה היא ולמעשה מהווה פגם בסיסי בשיטת עבודת בית הדין."
