אתם בעצמכם ערבים
אתר האינטרנט "מיינט" מדווח כי גבי נעמן, ראש הרשות המקומית שלומי, מסרב לספק מים לדירתה של משפחת גרנט, משפחת מבקשי מקלט מסודן עם ארבעה ילדים קטנים, ששכרה דירה ביישוב. המשפחה, כך לפי הדיווח באתר, שכרה דירה פרטית, אולם ראש המועצה הודיע לבעלת הדירה, כך לדבריה, כי הוא "לא יסכים לנוכחות של ערבים ביישוב" (האמת היא שלא ברור לי מדוע בכלל ידוע לראש המועצה מי שכר את הדירה הפרטית. נדמה לי שבפעם האחרונה שבה חתמתי על חוזה שכירות הוא לא הובא לידיעתו של רון חולדאי). עוד מדווח האתר כי ראש המועצה מסר שידוע לו כי מדובר בצעד בלתי חוקי, אך הוא מתכוון "ללכת עם העניין עד הסוף".
בהנחה שהדיווח באתר מדויק, כבר מזמן לא נראה כזה בליל של גזענות, ביריונות וטיפשות, שלוש תכונות שהשילוב ביניהן הוא קטלני ביותר. אולם, קשה לומר שמדובר בהפתעה גדולה. זו אינה הפעם הראשונה בה פוליטיקאים קטנים ברשויות מקומיות עושים שימוש פסול בכוח כדי להעיף מבקשי מקלט מתחומם. ראשון היה ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, שלפני למעלה משנה הצהיר כי חדרה "אינה פח האשפה של המדינה", ושלח פקחים חמושים למגוריהם של מבקשי מקלט סודניים, ששהו במקום בהתאם להחלטת בית הדין לביקורת משמורת. הפקחים העלו את מבקשי המקלט על אוטובוס שזרק אותם בירושלים. בשלב הבא עיריית תל-אביב-יפו, שבדרך כלל דווקא מסבירה פנים למהגרים ומבקשי מקלט, ביקשה ממשרד הפנים לפתור את בעיית ריבוי מבקשי המקלט בתחומה. משרד הפנים פצח במבצע מעצרים בתל-אביב, שבסופו שוחררו מבקשי מקלט בתנאי שישהו מצפון לחדרה או מדרום לגדרה. רק שלא ייכנסו לתל אביב. היום מבקשי מקלט, שלא יצאו מתחום העיר תל-אביב, נעצרים ומושלכים לבית האסורים. בשלב השלישי ראש עיריית אילת החל להתלונן וביקש גם הוא להעיף את מבקשי המקלט המתגוררים בעירו (וזאת לאחר שלפני כן התעקש שלא לשלב ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך בעירו). משרד הפנים נענה בשמחה והוציא צווים בלתי חוקיים, האוסרים על שהייתם של מבקשי מקלט בעיר. נגד החלטה זו תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ. כעת מצטרף גבי נעמן משלומי למקהלה.
בליבוי השנאה כלפי מבקשי המקלט משתתפים לא רק ראשי רשויות מקומיות אלא גם (ולמעשה בעיקר) משרד הפנים. כולם "מסתננים", נתיני מדינת אויב המסוכנים לביטחון המדינה, מהגרים כלכליים ולא מבקשי מקלט, מספר משרד הפנים לתקשורת וטוען באמצעות פרקליטות המדינה בבתי המשפט. זאת חרף העובדה שלא התקיימו הליכים לבחינת טענות הפליטות ולו של סודני או אריתראי אחד שהגיע לישראל ולכן לא ניתן לקבוע כי הם אינם פליטים. יש לשלוח מסר ברור לפליטים, מצהיר יעקב גנות: "אל תגיעו". "נציבות האו"ם לפליטים בדקה ומצאה שרק 498 מבין המסתננים הם באמת פליטים", מטעה ראש הממשלה את שומעיו מעל בימת הכנסת, בעוד משרד המשפטים מודה בהליכים בבג"ץ שבקשותיהם של רוב מבקשי המקלט בישראל כלל לא נבחנו ואין כוונה לבחון אותן בעתיד הקרוב. "יחידת המסתננים" הוא השם לו זכתה יחידת משרד הפנים האחראית על רישום מבקשי מקלט, שם שניתן לה על מנת שלא יהיו לאף אחד ספקות או אשליות לגבי גישתו של משרד הפנים כלפי האנשים הללו. כמו הרשויות המקומיות, גם רשויות המדינה מתייחסות למבקשי המקלט כאל פסולת אנושית, שיש לבעוט אותה כמה שיותר רחוק. שמישהו ייקח אותם, רק לא אנחנו.
חיפוש קצר ברשת מעלה שאין זו הפעם הראשונה שבה גבי נעמן מבטא את עמדותיו החשוכות. לפי דיווח אחר באתר האינטרנט "וויינט", בשנת 2000 סבר גבי נעמן כי יש לסלק את אוכלוסיית אנשי צד"ל שהתארחה ביישוב לאחר נסיגת הצבא מלבנון, משום שהם "מסתובבים בשכונה ומסתכלים על בנותינו", ומאז שהגיעו הפשיעה עלתה. "גבי נעמן מבייש את הכיפה שעל ראשו", כותב טוקבקיסט מס' 22 בידיעה ב"מיינט", ולי, חסר הבנה עמוקה בכיפות, אין אלא להסכים.
ראש מועצת שלומי מצהיר, כך לפי הכתבה, כי הוא לא יסכים שערבים ייכנסו ליישוב. יש יישובים קהילתיים שאינם מקבלים ערבים להתגורר בתחומם באמצעות וועדות קבלה שמחליטות שהם "אינם מתאימים חברתית", ויש, כך מסתבר כעת, רשויות מקומיות שפשוט מנתקות את המים למי שהן אינן חפצות בו. אגב, מבקשי המקלט מסודן אינם ערבים, אבל לא זה העניין. הכל ערבים, כולם ערבים, כל מי שהוא לא "אנחנו" זה ערבים, והים, כידוע, הוא אותו הים.
"למה אתם מדברים נגד ערבים? הרי אתם בעצמכם ערבים", שאלה דנה מודן בסדרה "אהבה זה כואב" את הוריו המזרחים של בן-זוגה, לאחר שהעירו הערות גזעניות. איני יודע אם גבי נעמן הוא ערבי, אבל רבים מתושבי שלומי הם יהודים ערבים. אני מקווה (אך לא באמת מצפה) שלאור הצהרותיו, ובעוד למשפחת גרנט אין מים זורמים, יבהירו לו תושבי שלומי שהוא מתבקש לעזוב, או שלפחות יסגרו לו את השיבר.
בהנחה שהדיווח באתר מדויק, כבר מזמן לא נראה כזה בליל של גזענות, ביריונות וטיפשות, שלוש תכונות שהשילוב ביניהן הוא קטלני ביותר. אולם, קשה לומר שמדובר בהפתעה גדולה. זו אינה הפעם הראשונה בה פוליטיקאים קטנים ברשויות מקומיות עושים שימוש פסול בכוח כדי להעיף מבקשי מקלט מתחומם. ראשון היה ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, שלפני למעלה משנה הצהיר כי חדרה "אינה פח האשפה של המדינה", ושלח פקחים חמושים למגוריהם של מבקשי מקלט סודניים, ששהו במקום בהתאם להחלטת בית הדין לביקורת משמורת. הפקחים העלו את מבקשי המקלט על אוטובוס שזרק אותם בירושלים. בשלב הבא עיריית תל-אביב-יפו, שבדרך כלל דווקא מסבירה פנים למהגרים ומבקשי מקלט, ביקשה ממשרד הפנים לפתור את בעיית ריבוי מבקשי המקלט בתחומה. משרד הפנים פצח במבצע מעצרים בתל-אביב, שבסופו שוחררו מבקשי מקלט בתנאי שישהו מצפון לחדרה או מדרום לגדרה. רק שלא ייכנסו לתל אביב. היום מבקשי מקלט, שלא יצאו מתחום העיר תל-אביב, נעצרים ומושלכים לבית האסורים. בשלב השלישי ראש עיריית אילת החל להתלונן וביקש גם הוא להעיף את מבקשי המקלט המתגוררים בעירו (וזאת לאחר שלפני כן התעקש שלא לשלב ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך בעירו). משרד הפנים נענה בשמחה והוציא צווים בלתי חוקיים, האוסרים על שהייתם של מבקשי מקלט בעיר. נגד החלטה זו תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ. כעת מצטרף גבי נעמן משלומי למקהלה.
בליבוי השנאה כלפי מבקשי המקלט משתתפים לא רק ראשי רשויות מקומיות אלא גם (ולמעשה בעיקר) משרד הפנים. כולם "מסתננים", נתיני מדינת אויב המסוכנים לביטחון המדינה, מהגרים כלכליים ולא מבקשי מקלט, מספר משרד הפנים לתקשורת וטוען באמצעות פרקליטות המדינה בבתי המשפט. זאת חרף העובדה שלא התקיימו הליכים לבחינת טענות הפליטות ולו של סודני או אריתראי אחד שהגיע לישראל ולכן לא ניתן לקבוע כי הם אינם פליטים. יש לשלוח מסר ברור לפליטים, מצהיר יעקב גנות: "אל תגיעו". "נציבות האו"ם לפליטים בדקה ומצאה שרק 498 מבין המסתננים הם באמת פליטים", מטעה ראש הממשלה את שומעיו מעל בימת הכנסת, בעוד משרד המשפטים מודה בהליכים בבג"ץ שבקשותיהם של רוב מבקשי המקלט בישראל כלל לא נבחנו ואין כוונה לבחון אותן בעתיד הקרוב. "יחידת המסתננים" הוא השם לו זכתה יחידת משרד הפנים האחראית על רישום מבקשי מקלט, שם שניתן לה על מנת שלא יהיו לאף אחד ספקות או אשליות לגבי גישתו של משרד הפנים כלפי האנשים הללו. כמו הרשויות המקומיות, גם רשויות המדינה מתייחסות למבקשי המקלט כאל פסולת אנושית, שיש לבעוט אותה כמה שיותר רחוק. שמישהו ייקח אותם, רק לא אנחנו.
חיפוש קצר ברשת מעלה שאין זו הפעם הראשונה שבה גבי נעמן מבטא את עמדותיו החשוכות. לפי דיווח אחר באתר האינטרנט "וויינט", בשנת 2000 סבר גבי נעמן כי יש לסלק את אוכלוסיית אנשי צד"ל שהתארחה ביישוב לאחר נסיגת הצבא מלבנון, משום שהם "מסתובבים בשכונה ומסתכלים על בנותינו", ומאז שהגיעו הפשיעה עלתה. "גבי נעמן מבייש את הכיפה שעל ראשו", כותב טוקבקיסט מס' 22 בידיעה ב"מיינט", ולי, חסר הבנה עמוקה בכיפות, אין אלא להסכים.
ראש מועצת שלומי מצהיר, כך לפי הכתבה, כי הוא לא יסכים שערבים ייכנסו ליישוב. יש יישובים קהילתיים שאינם מקבלים ערבים להתגורר בתחומם באמצעות וועדות קבלה שמחליטות שהם "אינם מתאימים חברתית", ויש, כך מסתבר כעת, רשויות מקומיות שפשוט מנתקות את המים למי שהן אינן חפצות בו. אגב, מבקשי המקלט מסודן אינם ערבים, אבל לא זה העניין. הכל ערבים, כולם ערבים, כל מי שהוא לא "אנחנו" זה ערבים, והים, כידוע, הוא אותו הים.
"למה אתם מדברים נגד ערבים? הרי אתם בעצמכם ערבים", שאלה דנה מודן בסדרה "אהבה זה כואב" את הוריו המזרחים של בן-זוגה, לאחר שהעירו הערות גזעניות. איני יודע אם גבי נעמן הוא ערבי, אבל רבים מתושבי שלומי הם יהודים ערבים. אני מקווה (אך לא באמת מצפה) שלאור הצהרותיו, ובעוד למשפחת גרנט אין מים זורמים, יבהירו לו תושבי שלומי שהוא מתבקש לעזוב, או שלפחות יסגרו לו את השיבר.
