מי רוצה פיליפינית מאשדוד ולא קיבל?
"זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין..." ממש. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הבה נודה, אינו נושא עימו הבטחה גדולה למהגרי עבודה ולפליטים בישראל. לא לכבודם, לא לחירותם, ומן הימים האחרונים זה ברור – אף לא לפרטיותם.
משרד הפנים ומשרד התמ"ת החליטו להעלות לאינטרנט את פרטיהם של מאות מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד, שנמצאים בישראל ואינם מועסקים. שמותיהם המלאים, מינם, שנת לידתם, מספרי דרכוניהם, נתינותם, כתובותיהם המדוייקות ומספרי הטלפון שלהם – הכל שם, וכל דצריך ייתי ויפסח. מדוע? על מנת שלשכות הסיעוד הפרטיות, שבמסגרת הסדר ההעסקה החדש בענף תקלוטנה את כל מהגרות ומהגרי העבודה בתחום, תוכלנה לאתר את העובדות והעובדים שאינם מועסקים. "לשכות פרטיות בעלות היתרים להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד", מסבירים באתר האינטרנט, "מתבקשות ליצור קשר עם עובדים אלו לצורך השמתם לעבודה בענף".
חוק היסוד מורה, כי פגיעה בפרטיות תיתכן מכוח חוק בלבד, או מכוח הסמכה מפורשת בו, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. התכלית של ההסדר ראויה, אבל חוק שמתיר לפרסם את המאגר באינטרנט? יוק. לו היה חוק, והפצת מאגר שכזה ללשכות היתה מותרת בו, ודאי היה מתגבש הסדר שפגיעתו בפרטיות פחותה. למשל, מנגנון שמבטיח שהמאגר יישלח רק ללשכות הסיעוד ויישמר כהלכה, או אתר אינטרנט מאובטח, שרק הלשכות המורשות תוכלנה לעיין בו. ואולם, במשרדי הפנים והתמ"ת לא העלו בדעתם שיש צורך בחקיקה ושמשהו פגום כל כך בפרסום המאגר בדרך זו. סוף סוף, בזכויותיהם של מי מדובר? עדכון (30.3.2009): בעקבות פנייה משותפת של קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח תיקן משרד התמ"ת את המאגר, והוא כולל מעתה את שמות מהגרות ומהגרי העבודה ומספרי הטלפון שלהם בלבד.
משרד הפנים ומשרד התמ"ת החליטו להעלות לאינטרנט את פרטיהם של מאות מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד, שנמצאים בישראל ואינם מועסקים. שמותיהם המלאים, מינם, שנת לידתם, מספרי דרכוניהם, נתינותם, כתובותיהם המדוייקות ומספרי הטלפון שלהם – הכל שם, וכל דצריך ייתי ויפסח. מדוע? על מנת שלשכות הסיעוד הפרטיות, שבמסגרת הסדר ההעסקה החדש בענף תקלוטנה את כל מהגרות ומהגרי העבודה בתחום, תוכלנה לאתר את העובדות והעובדים שאינם מועסקים. "לשכות פרטיות בעלות היתרים להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד", מסבירים באתר האינטרנט, "מתבקשות ליצור קשר עם עובדים אלו לצורך השמתם לעבודה בענף".
חוק היסוד מורה, כי פגיעה בפרטיות תיתכן מכוח חוק בלבד, או מכוח הסמכה מפורשת בו, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. התכלית של ההסדר ראויה, אבל חוק שמתיר לפרסם את המאגר באינטרנט? יוק. לו היה חוק, והפצת מאגר שכזה ללשכות היתה מותרת בו, ודאי היה מתגבש הסדר שפגיעתו בפרטיות פחותה. למשל, מנגנון שמבטיח שהמאגר יישלח רק ללשכות הסיעוד ויישמר כהלכה, או אתר אינטרנט מאובטח, שרק הלשכות המורשות תוכלנה לעיין בו. ואולם, במשרדי הפנים והתמ"ת לא העלו בדעתם שיש צורך בחקיקה ושמשהו פגום כל כך בפרסום המאגר בדרך זו. סוף סוף, בזכויותיהם של מי מדובר? עדכון (30.3.2009): בעקבות פנייה משותפת של קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח תיקן משרד התמ"ת את המאגר, והוא כולל מעתה את שמות מהגרות ומהגרי העבודה ומספרי הטלפון שלהם בלבד.
