גנות מרחם על ילדי הגן
מאת: ד"ר יובל לבנת, התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב
לפני כחצי שנה הגישו תשעה ארגוני זכויות אדם עתירה דחופה לבג"ץ כנגד החלטת משרד הפנים לאסור על מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן לשהות בתחומי העיר אילת. איש לא הודיע למבקשי המקלט מבעוד מועד על החלטה זו מבית היוצר של יעקב גנות, ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. גם הם וגם ארגוני זכויות הפליטים הופתעו לחלוטין, כאשר גל ראשון של מבקשי מקלט, העובדים מזה זמן בבתי-המלון באילת, הגיע למשרד הפנים כדי לחדש את רישיונות הישיבה שלהם, ונמסר להם שעליהם לעזוב את אילת על אתר.
מיד שמנודע לנציגי מוקד סיוע לעובדים זרים והתכנית לזכויות פליטים על מדיניות חדשה זו, מיהרו לפנות למר גנות, ולדרוש ממנו לבטל את ההחלטה, או לפחות לעכבה. עניין ילדי הפליטים באילת, אשר נמצאו אותה עת בעיצומה של שנת הלימודים, הוזכר אף הוא. פניה זו לא זכתה לכל מענה, וכך נאלצו הארגונים, כאמור, לעתור במהירות לבג"ץ, ולטעון כנגד חוקיות ההחלטה.
כחודש מאוחר יותר, כתגובה למספר בקשות דחיה מצד הפרקליטות, הוציאה השופטת אילה פרוקצ'יה צו ביניים, ובו קבעה שלא יינקטו כל פעולות אכיפה כנגד מבקשי המקלט באילת, וזאת עד להכרעה בעתירה. מכוח החלטה זו שוהים כיום כאלפיים אריתראים וסודנים באילת, ובהם כמה עשרות ילדים בגילאי הגן ובית-הספר.
לפני ימים ספורים הגישה הפרקליטות (באמצעות עורכי-הדין שירמן וגנסין) "הודעה מעדכנת", ובה יידעה את בית-המשפט על "הקמת ועדה בין-משרדית שתפקידה לבחון לעומקה את תופעת המסתננים לישראל, על היבטיה השונים, ולגבש מדיניות באשר למקומות בהם תותר שהייתם של מסתננים עד להרחקתם מישראל". בראש הוועדה, כך נמסר, עומד מר יעקב גנות. עוד עדכנה המדינה כי יו"ר הוועדה הורה "כי בנוגע לילדי מסתננים אשר שולבו במערכת החינוך בעיר אילת, בשלב זה תתאפשר שהייתם בעיר אילת, עד לתום שנת הלימודים הנוכחית". לבסוף, ביקשה המדינה ארכה של שישים ימים נוספים, לאחרם יימסר עדכון נוסף "בדבר התקדמות עבודת הוועדה".
גנות, מסתבר אם כן, נזכר להתחשב בעניינם של ילדים הלומדים בבית-הספר או בגן. נשאלת השאלה מדוע לא נתן דעתו לעניינם של קטנים אלה לפני שקיבלת את ההחלטה הנחפזת מלכתחילה. ומדוע בחר לסכור פיו מים, כאשר פנו אליו נציגי הארגונים לפני הגשת העתירה, והתייחסו במפורש גם לעניינם של ילדי הפליטים. כן מתעוררת שאלה קטנה מתחום סדרי השלטון והמינהל: הואיל ובלאו הכי הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על הרחקת מבקשי המקלט מאילת, מאי נפקא מינה יש להחלטתו של גנות? חשד מכרסם, שמדיניות ההתעלמות הכללית של משרד הפנים מהחלטות שיפוטיות (ראו לאחרונה החלטת השופט אדמונד לוי במסגרת הליך ביזיון בית-המשפט, נוכח אי קיום החלטת הבג"ץ בעניין כבילת עובדים זרים למעסיקיהם) גרמה לגנות גם הפעם להתעלם מהמשמעות של החלטת בג"ץ. הוא, ולא בג"ץ, כך הוא מבקש להבהיר, מחליט שלא לגרש את ילדי הפליטים. לעת עתה.
אבל, כידוע, אין לזלזל גם במחוות קטנות, והנה, מר גנות, מגלה אנושיות ומרחם על ילדי הגן. אפילו על ילדי בית-הספר. אבל, כמאמר המשורר יהודה עמיחי, "על הגדולים לא ירחם עוד/ ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע/ בחול הלוהט/ כדי להגיע לתחנת האיסוף/ והם שותתי דם".
