מזונות
בית הדין הארצי לעבודה תיקן עוול חמור, שגרם המוסד לביטוח לאומי לילדים תושבי ישראל, שמצויים במשמורתם של הורים שאינם מוכרים כתושבים.
על פי החוק, ילד שאינו נהנה מתמיכתו של הורה שחוייב בתשלום מזונותיו, יכול לקבל מן המדינה "גמלה מחליפת מזונות". ההורה האחר, שבמשמורתו הוא נמצא, מקבל עבורו את הגמלה מן המוסד לביטוח לאומי. ואולם, לפי מדיניות המוסד לביטוח לאומי, כאשר ההורה האחר, המשמורן, אינו "תושב ישראל" (כלומר, אינו מחזיק ברישיון ישיבה ארעי לפחות, אפילו אין לו כל אפשרות לקבל כזה) – הילד אינו יכול לתבוע גמלת מזונות מן המדינה. פרשנות המוסד את החוק הינה כי ההורה המשמורן, ולא הילד, הוא "הזוכה" בגמלה, ואם הוא אינו מוכר כתושב ישראל – הוא אינו זכאי לה. הטעם לכך: תשלום גמלאות לא יעשה לידי מי שאינו תושב "תוך הנצחת ישיבתו בארץ".
בפסק הדין שניתן בראשית החודש, דחה בית הדין הארצי לעבודה את פרשנות המוסד לביטוח לאומי, ופסק שהילד ולא ההורה הוא "הזוכה" במזונות, ועל המדינה לשלם את הגמלה לילד, אפילו ההורה שבחזקתו הוא נמצא אינו "תושב ישראל".
על פי החוק, ילד שאינו נהנה מתמיכתו של הורה שחוייב בתשלום מזונותיו, יכול לקבל מן המדינה "גמלה מחליפת מזונות". ההורה האחר, שבמשמורתו הוא נמצא, מקבל עבורו את הגמלה מן המוסד לביטוח לאומי. ואולם, לפי מדיניות המוסד לביטוח לאומי, כאשר ההורה האחר, המשמורן, אינו "תושב ישראל" (כלומר, אינו מחזיק ברישיון ישיבה ארעי לפחות, אפילו אין לו כל אפשרות לקבל כזה) – הילד אינו יכול לתבוע גמלת מזונות מן המדינה. פרשנות המוסד את החוק הינה כי ההורה המשמורן, ולא הילד, הוא "הזוכה" בגמלה, ואם הוא אינו מוכר כתושב ישראל – הוא אינו זכאי לה. הטעם לכך: תשלום גמלאות לא יעשה לידי מי שאינו תושב "תוך הנצחת ישיבתו בארץ".
בפסק הדין שניתן בראשית החודש, דחה בית הדין הארצי לעבודה את פרשנות המוסד לביטוח לאומי, ופסק שהילד ולא ההורה הוא "הזוכה" במזונות, ועל המדינה לשלם את הגמלה לילד, אפילו ההורה שבחזקתו הוא נמצא אינו "תושב ישראל".
