פתרון במסגרת הדין ומכוחו
השופט דוד חשין מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קיבל בשבוע שעבר את העתירה שהגיש המרכז לפלורליזם יהודי בעניינה של אישה מהגרת מוכה, בת זוג לשעבר של אזרח ישראלי, השוהה בישראל במעמד ארעי למעלה מ-6 שנים, וקבע כי על משרד הפנים להעניק לה רישיון לישיבת קבע. כמו במקרים רבים אחרים של נשים מוכות משרד הפנים ביקש להאריך את רישיונה הארעי בשנתיים נוספות, ללא קביעת מתווה לסיום ההליך.
"העובדה שהנוהל... מתיר הארכה של שנתיים שבמהלכן שוב ייבחן 'שינוי בנסיבות' איננה משמיעה, כפי שטענו המשיבים בדיון, כי הם רשאים לבחון לנצח נצחים, אחת לשנתיים, אם חל שינוי בנסיבות אם לאו, וכך לא ליתן לעותרת... לעולם ועד מעמד של קבע", פסק השופט חשין והוסיף, "מההחלטה שלא ליתן הפעם רישיון של קבע, בנסיבותיה של העותרת..., עולה החשש כי הוועדה... יושבת וממתינה עד אשר אולי יתרחש איזשהו שינוי בנסיבותיה של העותרת... שיביא לביטול הרישיון הזמני".
השופט חשין עמד על כך, שהחלטת משרד הפנים מסכלת את תכליתו של הנוהל לטיפול בנשים מהגרות מוכות. "הנוהל בא כדי למנוע מצב שבו בנות זוג זרות מוכות תישארנה בקשר הזוגי האלים כדי לא לסכל את רכישת מעמד הקבע. ההתנהלות כלפי העותרת... איננה משדרת לאותן נשים מוכות את המסר שהנוהל ביקש להעביר להן, והן עלולות להחליט להמשיך ולהישאר בקשר הזוגי האלים".
עוד קבע השופט חשין, כי משרד הפנים אינו "עושה טובה" לאף אחת. "לאחר שהוכר עניינן של בנות זוג זרות המנתקות את קשריהן עם בעליהן הישראליים האלימים, לאחר שהתלוננו עליהם ועקב כך מאבדות את זכותן להמשיך בהליך המדורג, או לחלופין עניינן של הנשים הזרות המוכות, שלא מתלונננות ואינן עוזבות את הבעלים המכים, מחשש להפסקת ההליך המדורג ולגירושן מישראל, והוחלט כי הפתרון יהיה במסגרתו של נוהל מיוחד, הרי שאנו במסגרתו של הדין ולא בלפנים משורת הדין. אין מדובר כאן באיזשהו מקרה ייחודי יוצא דופן המחייב פתרון שלא במסגרתו של הדין, אלא בתופעה ידועה, שניתן לה פתרון במסגרת הדין ומכוחו".
