מחנות עבדים

מאת: פרופ' מינה רוזן, החוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה

הממשלה שוקלת להקים מחנות עבור פליטים ומסתננים שמגיעים מאפריקה לישראל. על פי התכנית, שוכני המחנות יעבדו בישובי הנגב והערבה, ללא קבלת שכר בתמורה לעבודתם.

הרעיון להקים מחנות ריכוז לאומללים אלה משתלב היטב עם כל מדיניותה של הממשלה: מצד אחד היא מנהלת מסע הסתה נגד "מהגרי העבודה", ומצד שני היא דואגת להביא עוד ועוד מאלה. עתה היא תוכל להקים מחנות עבדים, ובמקום עובדים זרים חוקיים ובעלי מינימום זכויות היא תוכל לספק לכל דורש עבדים שלא יקבלו שכר כלל.

מה טוב שאינני מאמינה בהשגחה פרטית או בצדק היסטורי. לו הייתי מאמינה באלה הייתי מתרחקת ממדינת ישראל ת"ק פרסה על ת"ק פרסה ודואגת שגם צאצאי יתרחקו ממנה. אבל כאמור אינני מאמינה באלה. אני מאמינה ברדיפת הטוב ועשיית הטוב ככל שידי משגת לעשותו, וזוכרת תמיד את מה שאמרה לי הסבתא פייגה עליה השלום :"לעולם תהיי מן הנותנים ולא מן המקבלים". בשנתה הששים ושתיים הפכה המדינה בה נולדתי מאור לגויים כפי שחלמו מקימיה ליישות אגואיסטית עד רשעות.

כמעט כולנו בנים ונכדים לפליטים. כמעט כולנו בנים ונכדים לנרדפים. רק יד המקרה היא שאיננו פליטים ואיננו נרדפים ברגע זה, ואיש מאתנו אינו יכול לערוב לכך שמחר או מחרתיים לא נהיה כאלה. הדרך לדאוג לכך אינה עוברת דרך התעלמות מפליטות וממצוקת הזולת.

שר הפנים, אלי ישי, ומחוז הבחירה שלו משתמשים בנימוקים המחרידים ביותר מן הלקסיקון הגזעני כדי להסביר את המדיניות שהם מובילים נגד פליטי החרב מאפריקה: הם רבים כחול אשר על שפת הים; הם גוזלים את פרנסתם של תושבי ישראל החרוצים; הם מפיצים מחלות; הם מטרידים את בנות ישראל הכשרות; ואחרון ולא חביב - הם יגרמו להרס המפעל הציוני.

את חמשת הנימוקים הללו תוכלו למצוא מובאים בכל הספרות האנטישמית של אירופה בשנות השלושים. שם כמובן לא מדובר בהרס המפעל הציוני אלא בהרס כל מדינה אירופית שביקשה להקיא את היהודים מתוכה.

האמת היא שמספר מבקשי המקלט נאמד באלפים ולא במיליון כפי ההערכה ההזויה שהוצגה לפני הממשלה. האמת היא שעל פי מידע שמסרה מדינת ישראל עצמה לאו"ם, 90.4 אחוזים מהם הם פליטי חרב, פליטים על פי כל הפרמטרים של אמנת האו"ם לפליטים, ולא מהגרי עבודה. הם אינם גוזלים את פרנסת תושבי המדינה. לו המדינה הייתה אוכפת את חוק שכר המינימום על מעסיקיהם, לא היתה סיבה להעדיף פליטים על אזרחי המדינה. גם אזרחי המדינה אינם מוכנים לעבוד עבודות אלו בשכר הנופל משכר המינימום. הפליטים האפריקנים אינם חולים יותר מאחרים, וברור שטענת "הפצת המחלות" נועדה ליצור רתיעה וללבות דעות קדומות. הטרדת בנות ישראל היא הזיה מן התחום שנמצא מן החגורה ולמטה; האשמה קלאסית נגד זרים ומיעוטים מקדמת דנא, שפורטת על הנימים הבראשיתיים והגסים ביותר של הקיום האנושי. ואשר להרס המפעל הציוני, הרי זה אך אירוני שמפלגת ש"ס דווקא, שחרתה על דגלה חינוך לחוסר יצרנות ולהימנעות מלתרום לישובו של עולם, נזכרה לפתע במפעל הציוני.

אז מה עומד בשורש גישתם של מי שמובילים את מדיניות הממשלה? פחד פרימיטיבי מן השונה מהם בצבעו ובמנהגיו; אמונה הזויה בעליונותם שלהם; ואגואיזם קיצוני שמתבטא בחוסר רצון להתחלק אפילו באפס קצהו של טוב הארץ עם פליטי חרב אומללים.

רעיון הקמת מחנות העבדים הללו מהווה שיא חדש ומדאיג ביותר בהידרדרותה המוסרית של מדינת ישראל. קשה להבין כיצד קברניטי המדינה אינם רואים את הקונוטציות העולות ממדיניותה בכלל ומן התכנית המבהילה הזאת בפרט.