כה אמר מבקר המדינה

ארגוני זכויות האדם אומרים זאת כבר שנים, כעת אומר זאת גם מבקר המדינה. בדו"ח השנתי, שפורסם אתמול, ועוסק, בין היתר, במהגרי עבודה בענפי החקלאות והבניין, התייחס מבקר המדינה למדיניות "הדלת המסתובבת"; לשחיתות המלווה את הבאתם של מהגרי עבודה; להעדר פיקוח, אכיפה ובקרה; לאי יישום החלטות, שמטרתן להגן על זכויות מהגרי עבודה; ולקבלת החלטות על ידי הרשויות ללא בחינת תועלתן.

ההפקרות בתחום החקלאות, כך עולה מן הדו"ח, אינה יודעת גבולות. חרף החלטות הממשלה (וחרף פסיקת בג"ץ), שיטת ההעסקה החדשה בחקלאות, שאמורה היתה להחליף את הסדר הכבילה, אינה מיושמת. בכלל זה, אין מאגר של עובדי חקלאות בלתי מועסקים, אשר חיוני לפיקוח על התחום, יכול לצמצם הבאה של מהגרי עבודה, ולאפשר חילופי מעסיקים.

עובדים משלמים דמי תיווך שנעים בין 7,000 ל-20,000 דולר. הסכומים מתחלקים בין החברות בחו"ל לבין חברות ישראליות. מתווכים משלמים לחקלאים בעלי היתרים בין 1,000 ל-3,000 דולר כדי שישתמשו בשירותיהם, כך שגם למעסיקים יש אינטרס בהבאת עוד עובדים. חרף החלטות הממשלה, משרדי הפנים והתמ"ת לא הסדירו את הפיקוח על גיוס מהגרי עבודה ועל גביית עמלות, לא נחתמו הסכמים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה, ולא הוקמו מנגנוני פיקוח באמצעות ארגון הההגירה הבין-לאומי (IOM). דחייה של הסדר, והמשך גביית דמי התיווך המופרזים, פוגעים קשות בזכויות האדם של מהגרי העבודה ובחופש הבחירה שלהם. מופעל לחץ להבאת מהגרי עבודה חדשים שיאלצו לשלם גם הם דמי תיווך מופרזים.

לא בוצעו החלטות הממשלה בדבר צמצום מספר מהגרי העבודה בחקלאות, ומדיניות ה"שמיים סגורים" (השמה מחדש בעובדה של מהגרי עבודה שנמצאים בישראל, ואינם מועסקים, במקום הבאת חדשים) אינה מיושמת. בחודשים נובמבר ודצמבר 2008 יעקב גנות, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, התיר להביא לישראל עוד ועוד עובדים בחקלאות, אף שלפי רישומי משרד הפנים היו באותה עת בארץ 1,700 עובדים בחקלאות שאינם מועסקים.

אכיפת זכויות העובדים בענף הבניין לוקה בחסר. אין קשר בין הגורמים השונים. לממונה על זכויות העובדים זרים אין שירותי תרגום בשעות קבלת הקהל. אין פיקוח על הנהלת החשבונות של תאגידי הבניין, ומשום כך פגיעות בשכר של העובדים אינן מטופלות. אף שבענף הבניין מופעלת מזה ארבע שנים שיטת העסקה באמצעות תאגידי בניין, לא נערכו בחינה של מכלול ההשפעות של שיטת התאגידים או ניסיון להפיק לקחים.

נגבו פחות ממחצית הקנסות שהוטלו על מעסיקים בין השנים 2004 ל-2007, ומאז הקמת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים צנח בחצי מספרם של המפקחים שאמורים היו לעסוק באכיפה פלילית.

אי אפשר לסמוך על מחשבי משרד הפנים. יש פערים גדולים בין הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין נתוני מערכת המחשב של משרד הפנים. אין אף תיאום בין מערכת המחשב של משרד הפנים, הכוללת את פרטי מהגרי העבודה, לבין מערכת המחשב, לפיה מונפקים היתרים למעסיקים.