ויינשטיין חייב ללכת
אם, אם, אם, ואדגיש פעם נוספת – אם... אם יתברר שהעובדות שהובאו היום בכתבתם של גידי וייץ ודנה ויילר-פולק בעיתון "הארץ", לפיה בביתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, הועסק ללא היתר מהגר עבודה בעבודות ניקיון – ויינשטיין יהיה חייב להניח את המפתחות על השולחן.
בדרך כלל, אני האחרון שאומר שיש לערוף ראשים של מי שהעסיקו ללא היתר מהגרי עבודה. נהפוך הוא. מוטב היה אילו הרשויות היו משקיעות את מרצן וכספן בהבטחת זכויותיהם של עובדים עשוקים (ואגב, התופעה של מהגרי עבודה שזכויותיהם מופרות על ידי מעסיקיהם רווחת דווקא אצל אלה המועסקים כדין אצל מעסיקים בחקלאות, בניין וסיעוד, ופחות אצל אלה המועסקים ללא היתר בניקיון בתים פרטיים), במקום בניהול מלחמת חורמה נגד העסקה ללא היתר. אולם לאחר שעוזרו של ויינשטיין הודיע ממש לאחרונה לרעיית שר הביטחון, נילי פריאל, כי לא ניתן להסתפק בהטלת קנס מינהלי בגין העובדה שהעסיקה ללא היתר מהגרת עבודה, וכי יוגש נגדה כתב אישום, דומה שאין מנוס. מי שמורה על הגשת כתב אישום בגין מעשים שהוא עצמו עשה, אינו יכול לשמש בתפקיד ראש התביעה בישראל. אם יש אמת במידע שהובא בכתבה – ויינשטיין חייב ללכת.
