משפילה ולא הוגנת
לפני כחודש קבע בית הדין האירופי לזכויות אדם, שיוון היא מדינה המפרה את חובותיה הבינלאומיות כלפי פליטים, כי מערכת המקלט בה אינה הוגנת, וכי התנאים בהם היא מחזיקה מבקשי מקלט במעצר הם קשים ומשפילים. בית הדין הוסיף וקבע, כי מדינות אחרות, המגרשות בחזרה ליוון מבקשי מקלט שעברו בדרך במדינה זו כדי שיוון תבחן את בקשתם למקלט, מפרות אף הן את הדין הבינלאומי, כשהן חושפות מבקשי מקלט למערכת המקלט הפגומה של יוון.
כדי לקבוע שמערכת המקלט של יוון היא פגומה, בית המשפט עמד, בין השאר, על כך ששיעור ההכרה במבקשי מקלט במדינה זו נמוך מאחוז אחד, לעומת שכנתה מלטה, בה עומד שיעור ההכרה במבקשי מקלט על 60 אחוזים. אחד משופטי בית הדין אף עמד על כך ששיעור נמוך זה של מבקשי מקלט, שהוכרו על ידי הרשויות ביוון, מלמד כי מערכת המקלט של יוון היא משפילה ולא הוגנת:
“The well-documented insufficiencies of the Greek asylum system (including the extremely low likelihood of success in the applications – 1% in Greece against more than 60 % in Malta) turn such a system into a degrading one.
An asylum system with a rate of recognition not exceeding 1 percent is suspect per se in terms of the fairness of the procedure; the Government failed to provide any justification for this apparent statistical aberration.”
ברוב המדינות המערביות עומדים שיעורי ההכרה במבקשי מקלט על עשרות אחוזים. ובישראל? משרד הפנים הקימה בשנת 2009 יחידה חדשה לדחיית בקשות מקלט. לפי נתוני משרד הפנים, בשנת 2009 נדחו 1,613 בקשות מקלט, ושני מבקשי מקלט הוכרו כפליטים – שיעור הכרה של פחות מחמישית האחוז. הנתונים לשנת 2010 טרם פורסמו, אולם למיטב ידיעתנו, במהלך שנה זו לא המליצה היחידה החדשה להכיר ולו באדם אחד כפליט. שני הסברים אלטרנטיביים ניתן לאמץ לעניין זה – או שכל הפליטים ה"אמיתיים" בוחרים להגיע למדינות יעד מרוחקות ורק השקרנים והמתחזים מגיעים לישראל; או שמערכת המקלט של מדינת ישראל מזנבת אחרי מערכת המקלט היוונית.