אנה פרנק
אמש פרסמנו פוסט, ובו הבאנו, בתסריט דמיוני בו אנה פרנק היתה מגיעה לישראל ומבקשת בה מקלט, את הנימוק שהיה משמש לדחיית בקשתה להכיר בה כפליטה – היא יכולה להמשיך להסתתר בעליית הגג, ולכן אינה עונה לתנאי אמנת הפליטים.
קיבלנו שתי תגובות, במסגרתן התקוממו קוראים על מה שהם קראו כהשוואה של ישראל לגרמניה הנאצית. לרוב איננו נוהגים להבהיר ולהתווכח עם מי שקוראים לתוך דברינו דברים שלא נכתבו, אך נוכח רגישותו של הנושא, ונוכח העובדה שרבים קוראים כל אזכור של השואה דרך פילטרים מסוימים, נוסיף מספר מילים לדברים שנכתבו אתמול.
בדברים שעלו לא היתה השוואה כלשהי בין ישראל לגרמניה הנאצית וגם לא ניתן לקרוא אותם כך. הדברים התייחסו לתשובות הסטנדרטיות המשמשות את משרד הפנים לדחות בקשות של מבקשי מקלט. כידוע, יחידת הטיפול במבקשי מקלט דוחה את כל בקשות המקלט ואינה מכירה באיש כפליט (למעט מקרה אחד בשלוש שנות קיומה). לו היו מופעלים הסטנדרטים של מערכת המקלט בישראל על יהודי אירופה בתקופת השואה, בקשותיהם למקלט היו נדחות, וזהו המסר של הפוסט שפרסמנו אמש.
באותו אופן יכולנו להתייחס אף לנימוקים סטנדרטיים נוספים. בקשות מקלט רבות נדחות בנימוק שמבקש המקלט לא הוכיח כי הוא אינדיבידואלית נרדף, גם אם יש אינדיקציה לרדיפה שיטתית של הקבוצה, אליה הוא משתייך. אנה פרנק הדמיונית בתסריט שלנו, לו היתה מגיעה לישראל לפני שנתפסה ולפני שנשלחה למחנה ריכוז, היתה נדחית משום שלא הוכיחה שלפני שעזבה נפגעה באופן כלשהו. בקשות מקלט רבות נדחות משום שמבקש המקלט אינו מסוגל להציג מסמכים שיוכיחו את הרדיפה. אנה פרנק הדמיונית בתסריט שלנו היתה נדחית משום שלא היתה מסוגלת להציג מסמך, המוכיח כי צפויה לה סכנה. מבקשי מקלט רבים נדחים משום שלא פנו למשטרה בבקשה לסיוע לפני שנמלטו ממדינות מוצאם. אנה פרנק הדמיונית בתסריט שלנו, לו היתה מצליחה להימלט מהולנד, היתה נדחית משום שלא ניסתה לפנות למשטרה לפני עזיבתה. ניתן להמשיך ולהוסיף את יישומן של עוד ועוד דוגמאות לנימוקים סטנדרטיים לדחיית בקשות מקלט על ידי משרד הפנים בישראל (כמו, למשל, דחיית הבקשה משום שאנה פרנק עברה בדרכה לישראל במדינות נוספות), אולם אנו מקווים שדי בכל אלה כדי להבהיר את העניין.
השימוש באסוציאציות היסטוריות עשוי להעלות אמוציות רבות (גם אצלנו), והפקת מסקנות אוניברסליות מתוכו היא קשה תמיד. ואולם, אסור לשכוח כי האמנה בדבר מעמדם של פליטים היא תוצר של מלחמת העולם השניה, של רדיפת עשרות מיליונים מטעמים שונים ושל שואת יהודי אירופה. בהקשר של פליטים השוואות היסטוריות המתייחסות למדינות היעד של מבקשי מקלט, אין להן דבר עם השוואה לגרמניה הנאצית. יש להן הרבה מאוד עם מי שעמדו מנגד.
קיבלנו שתי תגובות, במסגרתן התקוממו קוראים על מה שהם קראו כהשוואה של ישראל לגרמניה הנאצית. לרוב איננו נוהגים להבהיר ולהתווכח עם מי שקוראים לתוך דברינו דברים שלא נכתבו, אך נוכח רגישותו של הנושא, ונוכח העובדה שרבים קוראים כל אזכור של השואה דרך פילטרים מסוימים, נוסיף מספר מילים לדברים שנכתבו אתמול.
בדברים שעלו לא היתה השוואה כלשהי בין ישראל לגרמניה הנאצית וגם לא ניתן לקרוא אותם כך. הדברים התייחסו לתשובות הסטנדרטיות המשמשות את משרד הפנים לדחות בקשות של מבקשי מקלט. כידוע, יחידת הטיפול במבקשי מקלט דוחה את כל בקשות המקלט ואינה מכירה באיש כפליט (למעט מקרה אחד בשלוש שנות קיומה). לו היו מופעלים הסטנדרטים של מערכת המקלט בישראל על יהודי אירופה בתקופת השואה, בקשותיהם למקלט היו נדחות, וזהו המסר של הפוסט שפרסמנו אמש.
דוגמה קלאסית למבקשי מקלט בישראל הם כאלה הטוענים, כי הסתתרו תקופה מסוימת ורק לאחר מכן נמלטו ממדינת מוצאם. כל אלה נדחים בנימוק, לפיו אם הצליחו להימנע מרדיפה במקום מסתור, לא היתה סיבה שיעזבו את מקום מוצאם, והם יכולים לשוב אליו ולהוסיף להסתתר. זו גם התשובה שהיתה מקבלת אנה פרנק דמיונית, לו הגיעה למדינת ישראל.
השימוש באסוציאציות היסטוריות עשוי להעלות אמוציות רבות (גם אצלנו), והפקת מסקנות אוניברסליות מתוכו היא קשה תמיד. ואולם, אסור לשכוח כי האמנה בדבר מעמדם של פליטים היא תוצר של מלחמת העולם השניה, של רדיפת עשרות מיליונים מטעמים שונים ושל שואת יהודי אירופה. בהקשר של פליטים השוואות היסטוריות המתייחסות למדינות היעד של מבקשי מקלט, אין להן דבר עם השוואה לגרמניה הנאצית. יש להן הרבה מאוד עם מי שעמדו מנגד.
