נס ההתפוגגות

מדבר סיני הוא מקום בו קורים ניסים: מים יוצאים מסלעים, מן יורד מן השמיים, הר עשן ככבשן ועוד כהנה וכהנה. בסוף השבוע שעבר התחולל נס נוסף - 18 אנשים התפוגגו.

כפי שכתבנו כאן לפני מספר ימים, בשבוע שעבר מנע הצבא את כניסתה של קבוצת מבקשי מקלט לישראל. הקבוצה, 21 מבקשי מקלט אריתראים, נותרה בצד המצרי של הגדר (אך בשטח השייך למדינת ישראל). חרף העובדה שנציבות האו"ם לפליטים הבהירה לרשויות המדינה, כי קיימת חובה לפי המשפט הבינלאומי לאפשר את כניסתם של מבקשי המקלט, ישראל התעקשה להשאיר אותם ימים ארוכים להתייבש בצידה השני של הגדר, בתקווה שהבעיה תיעלם לה.

ביום רביעי האחרון הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להכניס את הקבוצה שהתייבשה לה בצידה השני של הגדר. בית המשפט קיים דיון כבר ביום חמישי, וכמה שעות אחריו החליט לקיים דיון נוסף ביום ראשון. אלא שאז, ביום חמישי לפנות ערב, אירע נס ההתפוגגות. ראש הממשלה הודיע לתקשורת כי "נמצא פתרון", וכי שתי נשים ונער אחד יוכנסו לשטח מדינת ישראל "מטעמים הומניטאריים". והיתר? היתר התאדו להם.

לאחר הדיון השני, שקיים בית המשפט העליון ביום ראשון, הוא החליט כי יש למחוק את העתירה מאחר שהיא עוסקת כעת באנשים שהתפוגגו ולכן אינה אקטואלית עוד. האנשים התפוגגו, ולכן העתירה התייתרה. בדיון שהתקיים בעל פה, כמו גם בפסק הדין, השופטים לא טרחו לשאול היכן נמצאים 18 האנשים הנעלמים. האם לפתע החליטו, לאחר שמונה ימים בהם התעקשו להיאחז בגדר בשמש הקופחת, לסוב לאחור ולטייל בסיני, וזאת בצירוף מקרים מדהים בסמוך לדיון בבג"ץ ובסמוך להחלטה להכניס לישראל את שתי הנשים ואת הנער? האם הם כעת שוכבים להם על אחד מחופי סיני, לוגמים משקה גויאבות ותופסים צבע? האם סוחרי האדם הרצחניים שבסיני לכדו אותם? האם הגיעו כוחות הצבא המצרי ופינו אותם משם? ואם כן - האם מצרים התחייבה כי לא יאונה להם רע, כי תינתן להם אפשרות להגיש בקשת מקלט, וכי לא יגורשו לאריתריאה, שם צפויות להם סכנת חיים וסכנת עינויים?

לצבא פתרונים, ובית המשפט לא ראה צורך לפשפש במעשיו. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, טרח לציין, כי המדינה לא הציגה בפני בית המשפט שהושג הסדר כלשהו עם מצרים באשר למבקשי המקלט. בית המשפט, כנראה, יודע, שכאשר מדובר במדבר סיני "במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות."