נחום ברנע וייבוא האובייקטים הבלתי חוקיים
נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" מאוד מחבב, ככל הנראה, את אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, ומשמש לו מעת לעת שופר. התוצאות לרוב מביכות.
ביום שישי האחרון עסק נחום ברנע בטורו בהתעקשות קבלני הבניין הישראלים להעסיק דווקא עובדים מסין. הנושא אכן ראוי לתשומת לב של גופי התקשורת המרכזית. אבל הקול קולו של ברנע והידיים ידי בן עמי. או להיפך.
ברנע טרח לדבר עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם התאחדות הקבלנים. הוא לא טרח לדבר עם אף עובד בניין סיני או עם ארגון זכויות אדם כלשהו העוסק בעניינם של מהגרי עבודה. אולי זו הסיבה לכך שהוא משתמש במילה "ייבוא" באופן כל כך טבעי ביחס למהגרי עבודה. לא פחות מתשע פעמים לאורך טורו משתמש ברנע במונח "ייבוא" על הטיותיו השונות. לא בציטוט מפי אחרים ולא במרכאות כפולות. אילו ברנע היה קצת יותר חתרן, היינו חושדים שהוא משתמש במילה "ייבוא" באופן ביקורתי כלפי רשות האוכלוסין וההגירה, המתייחסת אל עובדים המגיעים לכאן כאל סחורה ולא כאל בני אדם, אבל קשה למצוא רמז לביקורת כזו בטורו. נהפוך הוא - רשות האוכלוסין היא ה-good guy, שרוצה "לייבא" רק עובדים ממדינות, עמן נחתמו הסכמים בעניין דמי תיווך. ביחס לפלסטינים שהעסקתם התאפשרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ברנע משתמש בפועל "לקחו". ורק במילה אחת, זו שאמורה להיות מובנת מאליה, ברנע לא משתמש - "העסקה". עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה חדלו מזמן להיות מועסקים בעולם הניאו-ליברלי שלנו, והם מי ש"מיובאים" או "נלקחים" על ידי אדוניהם.
לא פחות חמור הוא השימוש החוזר ונשנה של ברנע במונח, שוודאי גם אותו שאל מבן עמי, "בלתי חוקיים". לא "שוהים שלא כדין", לא "עובדים ללא היתר". האנשים הללו הם "בלתי חוקיים". אפילו לא "שוהים בלתי חוקיים", אלא סתם "בלתי חוקיים". לא מדובר סתם בדקדוקי עניות או בפוליטיקלי קורקט מאוס. כינוי של אנשים "בלתי חוקיים" מתייג את כל ישותם וכל הווייתם בסיווג "לא חוקי". בדיוק מסיבה זו החליטה סוכנות הידיעות רויטרס לפני כחודש להנחות את הכותבים מטעמה שלא לעשות עוד שימוש במונח illegal migrant ולהשתמש ב-illegal רק לתיאור פעולה ולא לתיאור אנשים. גם הניו יורק טיימס החליט לאחרונה לקרוא לכותבים ולעורכים לשקול שימוש במונחים אלטרנטיביים.
חשוב להבין שגם לפני הנחיות אלה ספק אם מישהו בניו יורק טיימס או ברויטרס היה מעלה על דעתו להשתמש במילים כמו אלה שמשתמש בהן ברנע. המקבילה לביטוי "בלתי חוקיים", שכשהוא נטול "אנשים", "מהגרים" או "עובדים" (אותה ברנע מביא כשם תואר ללא שם עצם אליו הוא מוצמד) היא illegals, מונח בו עושים שימוש גורמים פוליטיים ימניים, אך ודאי שלא עיתונאים מכובדים. ואולי אי אפשר לצפות להרבה במדינה בה עיתונאים סבורים באמת ובתמים כי המילה "מסתננים" מתארת באופן אובייקטיבי אנשים שחצו את הגבול ללא היתר.
כאמור, לשם כתיבת טורו ברנע לא טרח לשוחח עם אף מהגר עבודה סיני. אמנם יש תמונה של שלושה עובדים בעלי מראה אוריינטאלי, שהקורא אמור להניח את סיניותם, אבל גם הטרמינולוגיה בה ברנע עושה שימוש וגם העדרם של מהגרי העבודה מתוכנה של הכתבה, מבהירים שהם האובייקט בכתבה, לא סובייקט. אם ברנע היה טורח לשוחח עם כמה עובדים סינים או עם ארגוני החברה האזרחית העוסקים בעניינם, כמו "קו לעובד", אולי היה מבין כמה דברים שרשות האוכלוסין וההגירה והתאחדות הקבלנים לא גילו לו. ברנע קובע כממצא עיתונאי שעובדים סינים "לעולם לא מתלוננים" (אולי זה גנטי, אולי זה תרבותי. ברנע לא מגלה לנו מדוע, וגם לא מניין הוא יודע זאת). אולי לו היה מדבר עם "קו לעובד", שטיפל במהלך השנים בהמוני עובדי בניין סינים, היו עולים ספקות מסוימים ביחס לאמירה האסנציאליסטית הזו.
אולי אם היה מדבר עם עובדים ממדינות, שעמן נחתמו הסכמים בילטראליים שנועדו להילחם בתופעת דמי התיווך, היה מבין כיצד נעקף האיסור על גביית דמי תיווך באמצעים יצירתיים שונים. ואולי אם לא היה משמש השופר של בן עמי, היה מעלה על דעתו לשאול אותו כיצד קידמה רשות האוכלוסין וההגירה את העמדתן לדין של חברות ישראליות בענפי הבניין, החקלאות או הסיעוד בגין גביית דמי תיווך שלא כדין, חרף האיסור הפלילי לעשות כן, או לפחות לכמה מן החברות האלה רשות האוכלוסין וההגירה שללה את היתרי ההעסקה (ספוילר - התשובה היא אפס).
הנה חתול אסייתי, שאינו מתלונן לעולם.
ביום שישי האחרון עסק נחום ברנע בטורו בהתעקשות קבלני הבניין הישראלים להעסיק דווקא עובדים מסין. הנושא אכן ראוי לתשומת לב של גופי התקשורת המרכזית. אבל הקול קולו של ברנע והידיים ידי בן עמי. או להיפך.
ברנע טרח לדבר עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם התאחדות הקבלנים. הוא לא טרח לדבר עם אף עובד בניין סיני או עם ארגון זכויות אדם כלשהו העוסק בעניינם של מהגרי עבודה. אולי זו הסיבה לכך שהוא משתמש במילה "ייבוא" באופן כל כך טבעי ביחס למהגרי עבודה. לא פחות מתשע פעמים לאורך טורו משתמש ברנע במונח "ייבוא" על הטיותיו השונות. לא בציטוט מפי אחרים ולא במרכאות כפולות. אילו ברנע היה קצת יותר חתרן, היינו חושדים שהוא משתמש במילה "ייבוא" באופן ביקורתי כלפי רשות האוכלוסין וההגירה, המתייחסת אל עובדים המגיעים לכאן כאל סחורה ולא כאל בני אדם, אבל קשה למצוא רמז לביקורת כזו בטורו. נהפוך הוא - רשות האוכלוסין היא ה-good guy, שרוצה "לייבא" רק עובדים ממדינות, עמן נחתמו הסכמים בעניין דמי תיווך. ביחס לפלסטינים שהעסקתם התאפשרה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ברנע משתמש בפועל "לקחו". ורק במילה אחת, זו שאמורה להיות מובנת מאליה, ברנע לא משתמש - "העסקה". עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה חדלו מזמן להיות מועסקים בעולם הניאו-ליברלי שלנו, והם מי ש"מיובאים" או "נלקחים" על ידי אדוניהם.
לא פחות חמור הוא השימוש החוזר ונשנה של ברנע במונח, שוודאי גם אותו שאל מבן עמי, "בלתי חוקיים". לא "שוהים שלא כדין", לא "עובדים ללא היתר". האנשים הללו הם "בלתי חוקיים". אפילו לא "שוהים בלתי חוקיים", אלא סתם "בלתי חוקיים". לא מדובר סתם בדקדוקי עניות או בפוליטיקלי קורקט מאוס. כינוי של אנשים "בלתי חוקיים" מתייג את כל ישותם וכל הווייתם בסיווג "לא חוקי". בדיוק מסיבה זו החליטה סוכנות הידיעות רויטרס לפני כחודש להנחות את הכותבים מטעמה שלא לעשות עוד שימוש במונח illegal migrant ולהשתמש ב-illegal רק לתיאור פעולה ולא לתיאור אנשים. גם הניו יורק טיימס החליט לאחרונה לקרוא לכותבים ולעורכים לשקול שימוש במונחים אלטרנטיביים.
חשוב להבין שגם לפני הנחיות אלה ספק אם מישהו בניו יורק טיימס או ברויטרס היה מעלה על דעתו להשתמש במילים כמו אלה שמשתמש בהן ברנע. המקבילה לביטוי "בלתי חוקיים", שכשהוא נטול "אנשים", "מהגרים" או "עובדים" (אותה ברנע מביא כשם תואר ללא שם עצם אליו הוא מוצמד) היא illegals, מונח בו עושים שימוש גורמים פוליטיים ימניים, אך ודאי שלא עיתונאים מכובדים. ואולי אי אפשר לצפות להרבה במדינה בה עיתונאים סבורים באמת ובתמים כי המילה "מסתננים" מתארת באופן אובייקטיבי אנשים שחצו את הגבול ללא היתר.
כאמור, לשם כתיבת טורו ברנע לא טרח לשוחח עם אף מהגר עבודה סיני. אמנם יש תמונה של שלושה עובדים בעלי מראה אוריינטאלי, שהקורא אמור להניח את סיניותם, אבל גם הטרמינולוגיה בה ברנע עושה שימוש וגם העדרם של מהגרי העבודה מתוכנה של הכתבה, מבהירים שהם האובייקט בכתבה, לא סובייקט. אם ברנע היה טורח לשוחח עם כמה עובדים סינים או עם ארגוני החברה האזרחית העוסקים בעניינם, כמו "קו לעובד", אולי היה מבין כמה דברים שרשות האוכלוסין וההגירה והתאחדות הקבלנים לא גילו לו. ברנע קובע כממצא עיתונאי שעובדים סינים "לעולם לא מתלוננים" (אולי זה גנטי, אולי זה תרבותי. ברנע לא מגלה לנו מדוע, וגם לא מניין הוא יודע זאת). אולי לו היה מדבר עם "קו לעובד", שטיפל במהלך השנים בהמוני עובדי בניין סינים, היו עולים ספקות מסוימים ביחס לאמירה האסנציאליסטית הזו.
אולי אם היה מדבר עם עובדים ממדינות, שעמן נחתמו הסכמים בילטראליים שנועדו להילחם בתופעת דמי התיווך, היה מבין כיצד נעקף האיסור על גביית דמי תיווך באמצעים יצירתיים שונים. ואולי אם לא היה משמש השופר של בן עמי, היה מעלה על דעתו לשאול אותו כיצד קידמה רשות האוכלוסין וההגירה את העמדתן לדין של חברות ישראליות בענפי הבניין, החקלאות או הסיעוד בגין גביית דמי תיווך שלא כדין, חרף האיסור הפלילי לעשות כן, או לפחות לכמה מן החברות האלה רשות האוכלוסין וההגירה שללה את היתרי ההעסקה (ספוילר - התשובה היא אפס).
הנה חתול אסייתי, שאינו מתלונן לעולם.
